תעאיוש החליטה להשתתף באירועי 1 באוקטובר, היום שנבחר בידי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל לציון רצח 13 מפגינים ופציעת יותר מ-400 במהלך חודש אוקטובר 2000, ולהפגין סולידריות באמצעות פעולה הקוראת לשוויון אזרחי מלא.

כ-200 פעילים ב-60 מכוניות נושאות דגלים שחורים ושלטים המציינים את זכר אירועי אוקטובר וקוראים לשוויוון מלא יצאו מצפון תל-אביב, עברו בנסיעה דרך יפו, כפר-סבא, טירה וטייבה בדרכן לג'ת, להשתתף בטקס האזכרה של ראמי ע'רה בן ה-20 שנורה למוות בידי המשטרה בשנה שעברה. כ-40 מכוניות נוספות הצטרפו אליהן בצמתים בדרך לפי תיאום מראש.

במהלך הנסיעה נודע לפעילים כי בכביש המוליך לג'ת מדרום הוצב מחסום משטרתי, ולכן הוחלט לנסוע בנתיב עוקף ולהגיע לג'ת מצפון, דרך באקה אל-ע'רביה. העיכוב הבלתי צפוי מנע מהשיירה להגיע לטקס ב-12:00 כמתוכנן. ב-12:00 עצרו הפעילים את המכוניות בצד הדרך וירדו לכבד את דקת הדומייה שצוינה בכל היישובים הערביים בארץ.

השיירה המשיכה לג'ת, והפעילים השתתפו בטקס האזכרה המקומי שאורגן על ידי המועצה המקומית והמשפחה השכולה. נציגי הכפר נשאו דברים, ואחריהם נציג תעאיוש. ליד קברו של ראמי דיבר דודו, והביע תקווה שבעתיד ערבים ויהודים ישתפו פעולה ויחיו יחד חיים המבוססים על שוויון, צדק וכבוד הדדי.

השיירה תכננה להמשיך בדרכה, דרך ואדי עארה, עד צומת מגידו, ובחזרה לתל-אביב, אך עם תום הטקס נודע לנו על מתח ועימותים אלימים בין מפגינים למשטרה בכניסה לאום אל-פחם, ולכן מיהרנו לצאת מג'ת לכיוון ואדי עארה.
עברנו את אום אל-פחם ויצרנו קשר עם נציגי ארגונים שונים בעיר, והצענו להם תמיכה וסולידריות בכל דרך שתתקבל על-ידיהם. בדרכנו חלפנו על פני שני אוטובוסים מלאים בשוטרי מג"ב חמושים וכעשרה ג'יפים צבאיים.

אחרי שהשיירה עברה את הצומת, המשטרה הניסה את המפגינים מהצומת ונכנסה אחריהם אל תוך אום אל-פחם בג'יפים. בשלב זה, פעילי זכויות אדם ונציגים מן העירייה הביעו את רצונם שנהיה נוכחים בצומת כדי למנוע מהמשטרה להפעיל כוח בלתי סביר ולמנוע את הישנות שפיכות הדמים של השנה שעברה.

השיירה פנתה חזרה לכיוון אום אל-פחם. הפעילים חנו מול הצומת וצעדו אל הכניסה לעיר. מפגינים מקומיים הצטרפו אל פעילי תעאיוש שנשאו שלטים בעברית ובערבית וקראו לשוויון זכויות, התערבו בהם ומחאו כפיים, בעוד חלק מכוחות המשטרה שהיו בתוך הכפר נסוגו לכיוון הצומת כדי למנוע מאיתנו להתקדם פנימה, ותחמו את ההפגנה למדרכה בלבד. המפגינים קראו "אחווה יהודית-ערבית", "רוצים שלום" ו"שוויון כן - קיפוח לא".

הנציגים המקומיים ביקשו מאיתנו להישאר במקום כמה שנוכל, וטענו כי כל עוד אנחנו נמצאים במקום המשטרה לא תעז להשתמש בירי חי. פעילי תעאיוש עמדו יחד עם המפגינים המקומיים מול שוטרים, שוטרי משמר הגבול ויס"מ, שהיו נחושים "לשמור על הסדר הציבורי" בכל מחיר וטענו כי אנו מפריעים לתנועה בצומת ומתסיסים את הרוחות.

בתחילה המשטרה קיבלה את נוכחותנו. כעבור יותר משעה ניגש אלינו קצין יס"מ בכיר ודרש שנתרחק תוך שימוש באיומים, אך לפני שהיתה בידינו שהות להגיב, שוטריו התנפלו אל המפגינים עם מגינים, דחפו ובעטו. השוטרים שלפו את גדי אלגזי, רונן וולף, לינה יאסין, יובל לוי וחררדו לייבנר מן המדרכה, וגררו אותם אל הניידות תוך שהם חונקים, בועטים ומושכים בשערות. הם נלקחו לחקירה במשטרת עירון והוחזקו בתחנה כשלוש שעות. אחד מהם נזקק לטיפול רפואי.

שאר הפעילים נשארו בצומת ולא פיזרו את ההפגנה, כדי לערוב לשלום המפגינים המקומיים. במשא ומתן עם המשטרה ניסינו לשכנע את כוחות המשטרה לעזוב את המקום יחד איתנו, ולאפשר לנציגי העירייה להרגיע את הרוחות. המשטרה סירבה בכל תוקף, ונציגי העירייה שוב ביקשו מאיתנו להישאר.

עם רדת החשכה, היקף העימותים פחת והמשטרה הראתה סימני נסיגה. הוחלט שרוב הפעילים ייסעו לתחנת המשטרה כדי לחכות למעוכבים, וקבוצה קטנה תישאר במקום כדי לעקוב מקרוב אחר ההתרחשויות. לאחר התייעצות עם נציגי העירייה הוחלט שנעזוב את הצומת אך נישאר בקרבת מקום, כדי שנוכל לחזור לשם אם המצב יחריף. קצין מג"ב בכיר שהיה במקום הבטיח לנציגי תעאיוש לא לפתוח באש אם יעזבו את הצומת, ואכן, במשך כל הערב והלילה לא נורו שם יריות.

תושבי אום אל-פחם - מפגינים ונציגי ארגונים שונים - שבו ואמרו כי נוכחותנו מנעה הסלמה ושפיכות דמים. בניגוד לשנה שעברה, נשמע קול אחר, והמפגינים הערבים לא הופקרו לגורלם. פעילות של סולידריות הוכיחה שאכן יש אלטרנטיבה לאלימות ולאפליה.