יחד נגד גדרות הסיפוח והנישול
הפגנה פלסטינית-ישראלית משותפת
שבת, 26 באפריל 2003
מהר מהר ובאין רואה הולכת ומתעצבת מציאות חדשה בגדה
המערבית. רבים מאזרחי ישראל יודעים, כי "גדר הפרדה" מוקמת היכנשהו, לאורך
"הקו הירוק" ואולי מעט מזרחה ממנו. אך אמצעי התקשורת אינם מראים את הגדר,
ומפות מעודכנות אינן מתפרסמות ברבים. משום כך, מימדיה העצומים וגודל
ההשקעה
הכספית הכרוכה בה אינם נתפסים: בחלק ניכר ממנה המדובר בגדר בטון ומתכת,
שמשני צדיה דרכי סיור ותעלות עפר. חשוב מכך: גדר זו היא חלק ממערכת שלמה
של
גדרות וחומות, המעצבת מחדש את נוף הגדה המערבית ויוצרת עובדות פוליטיות.
חשיבותה אינה נופלת ממסע הקמת ההתנחלויות המאסיבי.
רבים חיים תחת רושם ההתנגדות הראשונית מצד חוגי המתנחלים והימין להקמת
הגדר. בפועל, הגדר המערבית מוקמת בקצב קדחתני כיוון שהיא משרתת היטב את
מטרות המתנחלים וממשלת ישראל. תוואי הגדר הועבר שוב ושוב הרחק ממזרח לקו
הירוק - לפי דרישות המתנחלים, מערכת הביטחון והממשלה. על-פי חישובי
הפלסטינים, השלב הראשון של הגדר המערבית לבדה מעביר בפועל לידי ישראל
כ-22%
משטחה של הגדה המערבית. זהו סיפוח דה-פקטו של חלק ניכר מן הגדה. ברגע זה
מתנהל מאבק מכריע על המשך תוואי הגדר. אם תקיף את אזור אריאל, בעומק הגדה,
פירוש הדבר איום ישיר על עשרות ישובים פלסטיניים וביתור הגדה המערבית.
קשה לאמוד את הנזק שנגרם לאלפי חקלאים פלסטינים. בשלב הראשון של הקמת הגדר
המערבית, מצאו את עצמם יותר מ-20 כפרים פלסטיניים מנותקים מאדמותיהם
שממערב
לגדר. אלפי אנשים איבדו בבת-אחת את מקור לחמם. קשה לאמוד את מספר העצים
שנעקרו והשדות שהושחתו במהלך הקמת הגדר. אזור טול-כרם וקלקיליה נחשב לפורה
ביותר בגדה המערבית ומספק חלק ניכר מן התוצרת החקלאית. עשרות בארות מים
נמצאות בו. רבות מהן נמצאות עתה מצדה המערבי של הגדר - לעתים מרחק מטרים
ספורים ממנה. באופן זה מסבה הגדר המערבית לא רק נזק קשה לאלפי חקלאים
בודדים ולקהילות כפריות; היא פוגעת פגיעה אנושה בתשתית הכלכלה הפלסטינית
כולה.
כדי להגיע לאדמות החקלאיות שנמצאות ממערב לגדר, ייאלצו מעתה חקלאים
פלסטינים לבקש אישורים מן המינהל האזרחי והצבא. הבארות שבצדה המערבי של
הגדר יימצאו אף הן בשליטה ישראלית מלאה. נסיון העבר מראה, כיצד שליטה כזו
ומשטר של אישורים מיתרגמים לתלות מבנית בכיבוש ונישול זוחל: בכל סיבה
ותירוץ יוכלו שלטונות הכיבוש למנוע מן החקלאים הפלסטינים גישה לאדמותיהם;
הם יהיו תלויים בחסדי המינהל האזרחי, ואם לא ישתפו פעולה, ימשיכו לראות את
אדמתם מעבר לגדר. אם לא די בכך, אם תישאר אדמתם בלתי מעובדת משך כמה שנים
ברציפות, יאפשר החוק העותמני את הפקעת אדמותיהם והעברתן לרשות המדינה -
וכבר היו דברים מעולם.
אך אין מדובר בגזל וסיפוח בלבד. הגדר המערבית היא רק מרכיב אחד במערכת
שלמה של גדרות, המבתרת את הגדה המערבית. שכונות ירושלים הפלסטיניות הולכות
ומוקפות במערכת של חומות, ההופכות את חיי התושבים לבלתי-אפשריים. חלק מן
השכונות מנותקות מן הגדה המערבית (צור באהר, ג'בל מוכאבר); תושבי שכונות
אחרות (כגון אבו דיס, אלעזריה, כופר עקב, סואחרה) מנותקים ממרכזי תעסוקה
ומסחר, שירותים חברתיים ושירותי בריאות בירושלים עצמה. מערכת הכיתור הזו
משרתת את תהליך ההתנחלות וההשתלטות על ירושלים וסביבתה - והגדר נוגסת
מדרום
בבית-לחם עצמה.
לשתי הגדרות האלה יש להוסיף גדר נוספת, אשר על-פי פרסומים בעתונות אמורה
לקום ממזרח, בין התנחלויות בקעת הירדן לישובים הפלסטינים שעל גב ההר.
תוואי
גדר זו אינו ידוע, אך כיתורם של הכפרים הפלסטיניים דיר אלחטב, סאלם ועזמות
שמזרח לשכם מרמז היכן אולי תעבור.
גדר רביעית, שהתוואי שלה ברור יותר, עומדת לקום ממזרח לטול-כרם. צווי
ההפקעה כבר נשלחים לתושבים הפלסטיניים ועבודות המדידה החלו. גדר זו תקיף
את
נפת טול-כרם ממזרח ותהפוך אותה למובלעת סגורה מכל עבר. בכך ימצאו את עצמם
תושבי טול-כרם והכפרים שסביבה במצב דומה לזה של תושבי קלקיליה וסביבתה,
שהגדר המערבית מקיפה אותם מכל עבריהם. המינוח בו נשתמש כדי לתאר את מצבם -
מובלעות, מיכלאות, גטאות או בנטוסטנים - לא ישנה את המציאות ההולכת ונוצרת
לנגד עינינו. כאשר מתבוננים במערכת הגדרות בכללותה, הולכת ומסתמנת תוכנית
אב שמאחוריה: פיצול הגדה המערבית לשרשרת רופפת של מובלעות פלסטיניות
סגורות
מכל עבריהן. תושביהן יהיו אסירים במולדתם. המצוקה הכלכלית, הכיתור המוחלט,
התלות בשרירות ליבם של שלטונות הכיבוש, הלחץ הכלכלי הבלתי פוסק, אלימות
המתנחלים והצבא אמורים להפוך את חיי תושבי השטחים הכבושים לבלתי נסבלים.
המהלך כולו נועד להשמיט את הקרקע תחת אפשרות הקמתה של מדינה פלסטינית
עצמאית. בחלק מן המקרים עלול התהליך לקדם את הטרנספר השקט, הזוחל, הנובע
מערעור תשתית קיומה של האוכלוסיה האזרחית. הסכנה נשקפת במיוחד ליישובים
מבודדים בקירבת ריכוזי מתנחלים ולאלה הנמצאים ממערב לגדר, בין ישראל לבין
הגדרות (הפלסטינים מצביעים על כ-15 יישובים כאלה). במקום שה"טרנספר מרצון"
אינו מביא לעזיבת האדמות והיישובים, נוסף לו לחץ ישיר ואלים מצד המתנחלים
והצבא.
אך התוצאה העיקרית של התהליך כולו הוא התבססות משטר אפרטהייד
בשטחים הכבושים: מערכת של מכלאות ומובלעות סגורות המגדרות מאות אלפי
בני-אדם, אשר אמורות להפוך אותם מבני-אדם שואפי חירות, שותפים לחיים בארץ
הזו - לכוח-אדם סביל נטול שאיפות פוליטיות, לאחר שהבסיס לעצמאותו הושמט.
האם נעמוד מנגד?
בשבת, 26
באפריל 2003, קיימנו הפגנה פלסטינית-ישראלית משותפת
בסמוך לגדר באזור טול-כרם
נגד גדרות
הסיפוח והנישול
למען חיים של שלום וצדק בארץ הזאת
