בהכרעת דינם של חמשת תלמידי השמינית שהורשעו ביום שלישי שעבר כסרבני גיוס - נעם בהט, חגי מטר, אדם מאור, שמרי צמרת ומתן קמינר - כתבו שופטי בית הדין הצבאי ביפו, כי התרשמו, שהנאשמים אכן חדורים אמונה שפעולות הצבא המיישמות את מדיניות הממשלה לגבי השטחים המוחזקים (כך במקור, לא השטחים הכבושים) ותושביהם הן בלתי חוקיות ופסולות, פוגעות באופן בלתי צודק ובלתי ראוי באוכלוסייה המקומית וגורמות לנזקים מוסריים. אחרי כל זאת קבעו השופטים, כי כנגד הערך של חופש המצפון עומדים ערכים חשובים לא פחות, כמו ביטחון המדינה, וכי "במצבה הביטחוני הרגיש של המדינה, אין היא יכולה להרשות לעצמה מותרות דוגמת זו".

מתנדבי ארגון תעאיוש יכלו לספר לבית הדין דבר או שניים על הפגיעה באוכלוסייה המקומית ועל אלה שתורמים ל"מצב הביטחוני הרגיש", שהופך את הסרבנות למותרות. אמנון סדובסקי מתעאיוש, שמלווה חודשים רבים את מאבק ההישרדות של עובדי האדמה ורועי הצאן הפלשתינאים בהר חברון, הנציח במצלמתו תופעה חדשה: תושבי המאחזים

אינם מסתפקים עוד בנישול איכרים פלשתינאים מאדמתם, בעקירת עציהם ובגירושם מבתיהם. יושבי ההתנחלויות הלא חוקיות באזור סוסיא החלו בגירוש רועי צאן פלשתינאים משרשרת המערות המשמשות להם בית. הם משתלטים על "בתיהם" העלובים וחומסים את צאנם, כבשת הרש.

"בסיורנו באזור ביום שבת 6 בדצמבר הגענו אל מקום ששמו בפי הפלשתינאים 'גאוואוויס'", מספר סדובסקי. "המקום נמצא כשני קילומטרים מההתנחלות אביגיל. במקום התגוררו ארבע משפחות מחמולת אבו-עירם, שנעלמו מהמקום לפני מספר חודשים, כנראה בעקבות שורה ארוכה של התנכלויות מצד המתנחלים. גדרות אבן מפרידות בין חלקות מטעי פרי מטופחים, שהתושבים הותירו מאחור במנוסתם. לפני כחודש וחצי התנחלו במקום מספר צעירים מהסביבה בראשותו של בחור המוכר לנו בשם איתמר. נמצאים אתו אשתו, תינוקם ועוד מספר צעירים, בהם שניים שחברינו זיהו כאנשי חוות מעון". לדברי סדובסקי, "איתמר הסביר לנו כי הוא וחבריו החליטו להשתלט על המערות כדי 'לגאול את האדמות ולחזור לצורות חיים מסורתיות'. הוא טרח לומר שהם 'אנשי שלום' וכי מעולם לא הרים יד. בהמשך הסיור הבחנו במתנחלים שהשתלטו על אתר המכונה 'חירבת סרורה' ואינם מאפשרים לפלשתינאים להתקרב לאזור".

צילומים: תעאיוש