English

באחד במאי 2004 הצטרפנו חברי תעאיוש, ערבים ויהודים, להפגנה שאורגנה על-ידי ההתאחדות של האיגודים המקצועיים הפלסטיניים והועדה העממית נגד הגדר בירושלים המזרחית באזור אבו-דיס-סוואחרה.  תחילה נסענו לנקודת תצפית  בסוואחרה, נפגשנו עם תושבי המקום וראינו את החומה אשר מנתקת את תושבי סוואחרה-א-שרקיה מבני משפחותיהם בסוואחרה -אל-ע'רביה שמצידה השני של החומה. ראינו  שהניתוק הוא מלאכותי ומרושע וכנגד כל הגיון תכנוני. כמו כן שמענו שמספר בתים מסוואחרה ומאבו-דיס אשר נמצאים בצל החומה  מיועדים להריסה. זאת למרות שקורת גג היא זכות בסיסית שהוכרה ע"י האו"ם ואפילו ע"י ממשלת ישראל. שמענו מהתושבים המקומיים שאינם יכולים למצוא פרנסה, ללמוד או לקבל טיפול רפואי בעירם, אלקודס-ירושלים.
על גבעה קרחת בסמוך לחומה שמענו כי  מתוכננת התנחלות חדשה ליהודים בלבד בשם "קידמת ציון".זאת בנוסף להתנחלות שכבר נעשות לגביה עבודות תשתית- נוף זהב , בלב ג'בל מוכבר.
עכשיו כל התמונה ברורה. 1948 כאן אך באמצעים אחרים.
חזרנו לאוטובוסים ונסענו לאבו דיס, והצטרפנו להפגנה פלסטינית שהובלה ע"י מתופפי תנועת הנוער של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. מצב הרוח שהשתפר מעט נעשה שוב עצוב בצל החומה. בהפגנה נישאו שלטי תעאיוש, התאחדות האיגודים המקצועיים ומספר מפלגות פוליטיות כולל: החזית הדמוקרטית, החזית העממית ופתח. ההפגנה הסתיימה בעצרת מרכזית שבה  נאמו יושב ראש התאחדות הארגונים המקצועיים,חברה וחבר בהתאחדות וחררדו נציג תנועת תאעיוש.הנאומים הדגישו את המאבק המשותף של כולנו על הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד ואת פגיעת הכיבוש בכלל והגדר בפרט בזכות יסוד זו. חררדו בדבריו קשר בין המאבק לצדק חברתי בישראל למאבק הפלסטיני נגד הכיבוש. בדבריו הוא אמר כי
"שחרור העם הפלסטיני הוא תנאי להשגת זכויות המדוכאים בתוך ישראל.
 וכמו-כן השגת סולידריות והבנה מחלקים בחברה הישראלית, יקדם את השחרור הפלסטיני."

On May Day 2004, we-Ta'ayush comrades, Arabs and Jews, joined a demonstration that was organised by the association of Palestinian trade unions and the popular committee against the fence in eastern Jerusalem, in the area of Abu-Dis Sawahra. First we arrived at a vantage point in Sawahra, met residents of the area, and saw the wall disconnecting eastern and western Sawahra residents from each other. We saw that the disconnection is atrificial and vicious, and against any planning logic. We heard that a few buildings from Sawahra and Abu Dis at the shadow of the wall are targeted for demolition. This is in spite of the fact that a roof over one's head is a basic right recognised by a UN covenant that was ratified by the government of Israel. The inhabitants told us that they cannot work, study or get medical treatment in their city - AlQuds-Jerusalem. On a nearby barren hill an exclusively Jewish colony is planned by the name "Kidmat Tsion". The infrastructure works for another colony - Nof Zahav - are alreadey in progress. It is situated at the heart of Jabal Mukabar. Now the picture is clear. 1948 is here but by different means. We returned to the busses and road to Abu Dis, and joined a Palestinian demonstration that was lead by the drummers of the youth movement of the Democratic Front for the Liberation of Palestine. The mood that got a bit better became sad again at the shadow of the wall. In the demonstration signs of Ta'ayush were held, the association of trade unions, and several political parties, incl. the Democratic Front, the Popular Front and Fatah. The demonstration finished in a gathering in which speeches were given by the chairperson of the association of trade unions, comrades in the association, and Gerardo of Ta'ayush. The speeches emphasised the common struggle off us all for a proper and respectful livelihood, and the damage caused to this right by the occupation in general and the wall in particular. Gerardo established in his speech a connection between the struggle for social justice in Israel and the Palestinian struggle against the occupation. He said "The liberation of the Palestinian people is a condition for the rights of the oppressed in Israel. Understanding and solidarity from the Israeli society will advance the Palestinian liberation."