w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 04:21 13/07/2004

"הטרנספר השקט" של וולאג'ה

הכפר וולאג'ה שייך בחלקו לירושלים, אך תושביו מעולם לא קיבלו ממנה שירותים. בקרוב תחצה את הכפר הגדר, שוטרי מג"ב מרבים לעכב את תושבי החלק הירושלמי של הכפר, והם חוששים שישראל רוצה לסלק אותם מבתיהם


תושבי הכפר וולאג'ה משוכנעים, שישראל מנסה לעשות להם "טרנספר שקט". היישוב, הנושק לשכונת מלחה שבשוליים הדרומיים של ירושלים, חצוי בין התחום המוניציפלי של ירושלים לשטחים הפלשתיניים. לדברי התושבים, בחודשים האחרונים כמעט בכל לילה הגיעו לכפר שוטרי משמר הגבול, העירו תושבים בחלק הירושלמי ועיכבו אותם לחקירה על שהייה בלתי חוקית בישראל.

בעוד חודשים אחדים צפויה לצמוח בכפר גדר, חלק מעוטף ירושלים, שתפריד בין בתי הכפר הפלשתיניים לאלו המצויים בתוך שטחה המוניציפלי של ירושלים. לרוב תושבי וולאג'ה אין אזרחות או תושבות ישראלית, והעירייה מעולם לא סיפקה לכפר שירותים עירוניים, כך שגם אין כביש מבתי הכפר בחלק "הירושלמי" לבין העיר. בהעדר אזרחות, חוששים התושבים כי ייאלצו לעבור לחלק הפלשתיני ולהפקיר את בתיהם.

מאיר מרגלית, פעיל זכויות אדם, נרתם לעזרתם. לדבריו, "הדגם הזה חוזר על עצמו כמעט כל יום. חיילי מג"ב מגיעים לכפר לפנות בוקר, מעירים את התושבים בחלק הירושלמי של הכפר - חלקם מתגוררים שם 40 שנה - ומעכבים אותם לחקירה. לקראת שמונה בבוקר הם משוחררים, חלקם נזרקים ליד המחסום בבית לחם וחלקם בפאתי הכפר. במקביל החלו לפעול במקום סוחרים ערבים, אנשי קש, שמציעים לתושבים למכור את הקרקעות שלהם בניסיון להעביר אותן לידיים יהודיות".

עד לפני חודשים אחדים התייחסו לוולאג'ה כאילו היה כפר פלשתיני לכל דבר. במיפקד האוכלוסין שעשה משרד הפנים אחרי מלחמת ששת הימים הופנו כל תושבי הכפר להתפקד בממשל הצבאי בבית לחם. בניגוד לתושבי ירושלים המזרחית, שזכו במעמד של תושבי קבע בישראל ולתעודות זהות ישראליות, תושבי וולאג'ה, שחלקם התגוררו בשכונה הירושלמית עין ג'וויזה שסופחה לישראל, לא זכו למעמד דומה. מאז 67' מחזיקים רובם המוחלט בתעודות זהות פלשתיניות, אך המשיכו להתגורר בחלקו של הכפר שהוכרז כשטח ישראלי.

המונדר סאלם, תושב הכפר, סיפר כי לפני שבועות אחדים עצרו אותו השוטרים, בעת שהיה באזור הירושלמי של הכפר אף על פי שאין לו תעודת זהות ישראלית. לדבריו, הוא נלקח לחקירה והושם במעצר בגין שהייה בלתי חוקית בישראל למשך כחודש, לאחר שסירב להפקיד ערבות של 4,500 שקל.

רדיפה חדשה

מוחמד מוסא עבד א-שיח, בן 44, מתגורר עם הוריו, ילדיו ומשפחות אחיו, המונים יותר מ-20 נפשות, בבית גדול המשקיף על איצטדיון טדי וגן החיות התנ"כי. אחד מחלקי הבית כבר נהרס לפני כשנה על ידי העירייה, לאחר שהתברר כי בנייתו אינה חוקית. באחד מימי חודש מארס השנה, בשעה ארבע לפנות בוקר, דפקו שוטרי מג"ב על דלתו: "אמרתי להם, 'מה יש שבאתם על הבוקר?' הם אמרו שהם מנהלים חקירה על הקמת הקומה העליונה של הבית. השוטרים הוציאו אותנו החוצה, את כל המשפחה. החוקר אמר לי, 'מג"ב תפסו אתכם בירושלים ללא אישור'. אמרתי לו, 'תפסו אותי או לא תפסו אותי בירושלים, אני מתכוון להמשיך לישון בלילה ליד אשתי בבית שלי. המקום הזה היה ירדני ב-67'".

עבד א-שיח ואחיו נלקחו לחקירה בעטרות. "אמרתי לחוקר שהמשפחה שלי הגיעה לכפר הזה כבר ב-48'. שאלתי אותו, 'מ-67' אתם טוענים שהכפר נמצא בשטח ישראלי, איך זה שרק עכשיו, ב-2004, נזכרתם בנו? הרי את החשמל והמים אנחנו מקבלים מהרשות הפלשתינית, מבית לחם. אין כאן אפילו כביש לירושלים. שיחררו אותנו, בסופו של דבר, אחרי 15 יום ובערבות של 3,000 שקל לכל אחד".

לפני כחודש הגישו תושבי הכפר עתירה לבג"ץ נגד מה שהם מכנים "מבצע מעצרים" שקיימו כוחות הביטחון נגדם. עורכי הדין איתן פלג וחלי לסר, המייצגים את התושבים בעתירה, כתבו בה: "מדינת ישראל לא דאגה משנת 67', עת סיפחה חלק מהכפר והכריזה עליו כשטח ישראל, לתת תעודות זהות ישראליות לתושבי החלק הישראלי של הכפר, או לפחות בינתיים, לתת להם אישורי שהייה. כעת, לאחר שבמשך למעלה מ-35 שנה לא דאגו המשיבים להסדיר את מעמדם של תושבי שכונת עין ג'וויזה ולקיים את חובותיהם הבסיסיות כלפי התושבים המתגוררים במקום שלאחר תחילת התגוררותם בו סופח למדינת ישראל, מחליטים המשיבים לאכוף, כביכול, את חוקי השהייה נגד אותם התושבים".

העותרים הוסיפו: "אכיפת החוק בימים אלה, על רקע גיבוש תוואי גדר ההפרדה בשטח, נועדה למרר את חייהם, לפגוע בזכויות הפרט שלהם, לייאשם ולהביאם למצב שייהפכו לפליטים ויגורשו מבתיהם בשכונת עין ג'וויזה שבה מתגוררים הם ובני משפחתם זה עשרות שנים. זאת, כדי לאפשר את בניית גדר ההפרדה באמצע הכפר באין מפריע".

מרגלית אומר, כי "הרדיפה אחרי שוהים בלתי חוקיים המתגוררים בירושלים היא תופעה חדשה. על פי ההערכות, כ-20 אלף תושבים בעיר מתגוררים בה באופן בלתי חוקי. עד לפני חודשים אחדים אף אחד לא הציק להם. יש מי שאומר שהרשויות בישראל לא נתנו להם אזרחות או תושבות כדי לבלבל את הסטטיסטיקה, כך שלפחות על הנייר הערבים לא יהיו יותר מ-30% מתושבי העיר". פרקליטות המדינה עדיין לא הגישה את תשובתה לעתירה.

מפקד מחוז ירושלים, ניצב מיקי לוי, מאשר שכוחותיו פועלים בכפר, אך מכחיש ניסיון לדחוק את רגלי התושבים מירושלים. לדבריו, "אנחנו לוקחים את התושבים, רושמים את שמם ומחזירים אותם לבתיהם. מה, העברתי את התושבים לבית לחם? אני רק רוצה לשלוט על מי שנמצא שם. כרגע העניין עומד לפתחו של בית המשפט. אם בית המשפט יחליט, הוא יוציא את 15 או 22 הבתים האלה מתחום עיריית ירושלים וישים שם את הגדר. אני לא מתעסק בדברים האלה, אני מתעסק בביטחון. אני רוצה לדעת מה נמצא בשטח שלי. מכיוון שהם מחזיקים תעודות זהות ירוקות, לכאורה הייתי צריך לקחת אותם להעביר אותם מעבר למחסום. אבל אני מפעיל שיקול דעת ואומר: נחכה, נבדוק ונשמע את דברו של בית המשפט. יש גישה יותר נורמלית והגיונית מזו שאני נקטתי?"

גורמים במשטרה ציינו כי עיקר הפעילות נועד למנוע אפשרות שחוליות טרור יעשו שימוש בבתי השכונה הירושלמית כבסיס יציאה לפיגועים בבירה.

"הוראה מגבוה לאמלל"

לפני כשלושה שבועות הרסה עיריית ירושלים את ביתו של הד"ר עומר איוב רדואן, רופא תושב הכפר. רדואן, בן 48, חזר לכפר משהות של עשר שנים באיטליה לפני כשלוש שנים. את הבית שנהרס הוא הקים, לדבריו, על קרקע השייכת לו ולמשפחתו. "האם יש שלט שמראה לך שזאת ירושלים?" שואל רדואן כשהוא מתבונן על חורבות ביתו. "האדמה הזאת שלי ושל הבן שלי. אנשי משרד הפנים הגיעו לכאן פעמיים בשנה האחרונה ואמרו לפועל הבניין להפסיק ולבנות כאן. החיילים שהגיעו לכאן כדי להרוס את הבית אמרו לנו, 'תרצו או לא תרצו, לא נשאיר אף בית פה'. זו לא פוליטיקה של מדינה. זו פוליטיקה של מאפיה. הם באו לכאן כדי לעשות צחוק מהאנשים".

ביתו של רדואן, כמו בתים נוספים בחלק הירושלמי של הכפר, נהרס על ידי העירייה לאחר שנבנה ללא היתר. אלא שכיום למרבית השכונות והכפרים הפלשתיניים בתחומי ירושלים אין תוכנית מתאר ולכן לא ניתן להקים בהם בתים חדשים. לפני כארבע שנים הקצה האיחוד האירופי 28 אלף יורו המיועדים להכשרת בנייה בכפר והאדריכל קלוד רוזנקוביץ' נשכר כדי לגבש תוכנית מתאר לכפר.

כשהחל בתכנון הכפר, התברר כי מחוז יהודה ושומרון במשרד הפנים גיבש מעין תוכנית מתאר, המיועדת רק לאדמות שבשטחי הגדה. המשמעות: על פי התוכניות הקיימות יוכל הכפר להתרחב אך ורק בחלקו הפלשתיני ולא בתחומי ירושלים. רוזנקוביץ' השלים לפני חודשים אחדים תוכנית מקיפה לכפר, המבוססת כולה על הקרקעות שבבעלות תושבי הכפר. אלא שבבואו למשרד הפנים להציג את תוכניתו, הוא נתקל בהתנגדות עקרונית: לפני כחודשיים הגיש משרד אדריכלים פרטי תוכנית להקמת שכונה יהודית של 55 אלף יחידות דיור על קרקעות הנושקות לכפר, ולמשרד הפנים לא ברור כיום מיהם בעלי האדמות החוקיים באזור.

רוזנקוביץ' העריך כי בחלק המצוי בתחומי השיפוט של ירושלים מצויים כיום כ-90 בתים, מהם 40 בלתי חוקיים ו-18 שגורלם נדון בבתי המשפט.

מרגלית אמר אתמול: "כשנכנסנו לתחום תכנון הבנייה ומניעת הריסות הבתים בוולאג'ה, גילינו שהכפר הזה הוא חבית ללא תחתית. אני לא יכול להשתחרר מהתחושה שיש פה הוראה מגבוה, גבוה מאוד, לאמלל לאנשים את החיים כדי לגרום להם לעזוב את הכפר. יש לי תחושה שיש תוכנית מדינית לערוך לתושבי הכפר טרנספר שקט".
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©