לכבוד נוגה אוהד
שופטת בית המשפט המחוזי תל-אביב
27 בדצמבר 2004

לשופטת המשפח אוהד

אתרי האינטרט מאתמול והעיתונים מהיום דיווחו על החלטתך לדחות ל-30 בינואר 2005 את הדיון על דרישת הפרקליטות להאריך את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה. אין לך זמן אמרת בדיון, ועל כן שלחת את טלי ליותר מ-30 ימי מעצר. זו שערוריה שיפוטית ממדרגה ראשונה. מה פירוש "אין לך זמן"? אז תשבי שעות נוספות, עד השעות הקטנות של הלילה, בשביל זה את מקבלת שכר של עשרות אלפי שקלים. משמעות החלטתך כי את ת.פ. של השב"כ, כאילו הכרזת, "ממילא אאריך את מעצרה על פי הוראות השב"כ בלי כל קשר לטענות טלי ופרקליטתה" אז לא נורא אם תחכה עוד חודש במעצר עד החלטתך.

על משקל דברי הנשיא קלינטון לנוכח בחירתו "זו הכלכלה, טמבל" צריך לומר לך, "זה זכויות האדם, טמבלית". את השופטת השביעית שדנה בעניינה של טלי פחימה, ועד כה לא מצאתי את הצדיק בסדום המשפטית, שישאל שאלות, יקשה קושיות, יביע תמיהות אל מול ההאשמות ועתה כתב האישום. כאשר מדובר במנטרה "ביטחון המדינה" השופטים נופלים אפיים ארצה, מנשקים את המלים כאילו היו מזוזה, ופועלים כאוטומטים ללא שיקול דעת משפטי דמוקרטי. את מסמנת דירדור נוסף בסגה של טלי, כי את באה כבר עם רקורד מוכח ורב שנים של פסיקות גזעניות.

החלטתך לדחות את הדיון על הארכת המעצר ולכפות על טלי עוד שלושים ימי מעצר מיותרים, חמורה במיוחד לנוכח כתב האישום. מדובר בהאשמות מופרכות, ממש הלבישו עליה תיק. מאחורי הסעיפים הלכאורה חמורים, מסתתרת לה פעילת שלום שביקשה לקדם את סיום הסכסוך ולמנוע שפיכות דמים.

טלי פחימה אינה הראשונה שנפגשת עם דרג הלוחמים הפלסטינים. עשו זאת לפניה מאות פעילי שלום ועיתונאים ישראלים. אני מזכיר לך את מלחמת לבנון כאשר בימי הלחימה חצה אורי אבנרי את קווי החזית למפקדתו של ערפאת בביירות. לפני ואחרי שטלי נפגשה עם זכריה זביידי, מפקד גדודי חללי אל אקצה בג'נין, נפגשו עימו עיתונאים ישראלים וראיינו אותו לטלוויזיה. כפי שהעיתונאים נפגשו עימו כדי לשמוע מה יש לו לומר, כך אף טלי פחימה. היא מילאה את חובתה כפעילת שלום, לראות כיצד חיים הפלסטינים תחת כיבוש ולשמוע מדוע הם נלחמים בצבא הכיבוש הישראלי. כל שאר סעיפי האישום הם זוטי דברים (מי מאיתנו לא נכנס לשטחי הרשות הפלסטינית בניגוד לצווי צבא הכיבוש) שנופחו באופן מלאכותי ל"עבירות ביטחוניות".

זביידי לא נולד לוחם שיחרור. כילד השתתף בפרויקט של ארנה מר ז"ל, אף היא פעילת שלום ישראלית, למען לתת לילדים שחיו תחת הכיבוש האכזרי מעט תקווה. התגייסותו למאבק צבאי נגד ישראל היא תוצאה של תקווה שנמוגה בגלל התעקשותה של ישראל להמשיך בכיבוש, בהרג ובפגיעה המסיבית באוכלוסייה פלסטינית אזרחית (כולל בני משפחתו) באמצעות הצבא, השב"כ, המשטרה והמתנחלים. פעולותיו, שגרמו לצערי למותם של אזרחים ישראלים, לא חרגו מסגנון הפעולות של מחתרות האצ"ל והלח"י. מחתרות אלה, להזכירך, עסקו בטרור אישי, כולל הדרג הפוליטי, נגד הכובש האנגלי והטילו פצצות בבתי קפה ושווקים ערבים שגרמו להרג המוני. יוצאי מחתרות אלה מכהנים היום בתפקידי מפתח במדינת ישראל. רוצח שבויים, אהוד יתום, מכהן מטעם מפלגת השלטון בכנסת, ומי שגרם להרג המוני של נשים וילדים, מקיבייה בשנות ה-50, דרך מלחמת לבנון ועד לדיכוי ההתקוממות הפלסטינית בימים אלו, מכהן כראש ממשלה.

טלי פחימה, ביקשה בדרכה להביא לסיום ההרג, מטרה שאני כמובן שותף לה. מה שמפחיד כל כך את הממסד הביטחוני הישראלי לגבי טלי, שהיא מסמנת תופעה ייחודית, של אשה מזרחית שלא באה מארגוני שמאל, שמשפחתה מצביעה ליכוד ואף היא הצביעה כך בבחירות האחרונות, והנה מתוך תובנה עצמית ובחינה עצמאית של הסכסוך, הגיעה למסקנות שיש לפלסטינים "קייס" צודק במאבקם נגד הכיבוש הישראלי. החשש שמא עוד צעירים מזרחים יגיעו למסקנות דומות, מביאה את צמרת השלטון והשב"כ לפאניקה. כתב האישום נגד טלי נועד לשבור ניצני תופעה זו. את, גברת נוגה, משתפת פעולה עם הרשע והפשע הזה.

החלטתך לא לאפשר לתומכיה של טלי להיכנס לאולם המשפט, אף על פי שהיה מקום, מוכיחה אף היא על ליקוי בסיסי בהבנת תפקידך השיפוטי. פומביות הדיון היא אחד העוגנים העיקריים של מערכת המשפט, ואת חסמת אותה, וגרמת למאבקים קשים שהגיעו לעימות פיסי, בין הצובאים על אולמך לבין משמר בתי המשפט.

הטיעון שלך כי "אין אוויר באולם" ולכן מנעת את הכניסה, היא עוד דוגמה לטפשותך. מה פירוש אין אוויר? תפתחי חלון. תפעילי את האוורור. אני מתחיל להבין את פשר התנגדותו של הנשיא ברק לקידומך משופטת שלום למחוזי. גם השלום היה מעבר לכוחותיך. יש למנוע מאנשים מסוגך, שהם החומר האנושי ממנו מגייסים משטרי עריצות את שופטיהם, לשבת על כס השיפוט. את פשוט סכנה לערכים דמוקרטים.

על היותך שופטת פושעת כמוסבר לעיל, ראוי להושיבך על ספסל הנאשמים בבית המשפט הפלילי הבינלאומי. אם היה הדבר בסמכותי, הייתי מבצע בך מעצר בידי אזרח ומוסר אותך (אבל לא רק אותך - יש עוד מספר שופטים לא קטן שיחברו אליך) לערכאה בינלאומית שדנה את מי שעסקו בהפרות זכויות אדם.

כל כלב בא יומו, אומר המשפט העממי (שצוטט לא אחת על ידי חברי כנסת, כך שזו שפה פרלמנטרית). אני משתמש במשפט זה כמטאפורה בלבד, ומקווה שמשמעותו, כל פושע יש להעמידו לדין, תתגשם.

יחד עם זאת, הדרך לגיהנום אינה גזירת גורל. הכל צפוי והרשות נתונה, אמרו חז"ל, וגם לך נתונה הרשות לחזור בתשובה מדרך הפיגולים בה את מצויה עתה, ולבחור במסלול של זכויות אדם.
תשוחרר טלי פחימה.

גדעון ספירו

העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
התובעת אורלי בן ארי גינזבורג

חזרה למעלה

לכבוד רובין לביא
שופטת בית משפט השלום באשדוד
24 בדצמבר 2004 (ערב חג המולד)

גברתי השופטת

באתרי האינטרנט של עיתון "הארץ" ושל העיתונאי יואב יצחק "מחלקה ראשונה" פורסמו (23/12/2004) הידיעות לפיהן החלטת להאריך את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה בעוד שלושה ימים, בהנחה כי בסיומם יוגש נגדה כתב אישום.

בכך הצטרפת לשופטים אחרים שדנו בעניינה של טלי פחימה, שכולם התגלו כנמושות כנועות של השב"כ ואישרו את מעצרה בהליכים שרירותיים שהפרו זכויות אדם בסיסיות. היית חלק מהעדר.

אינני מתפלא. 12 שנים כיהנת כתובעת משטרתית, ומתפקיד זה קפצת ישר למשרת השיפוט. המעבר הישיר משוטרת לשופטת, בלי תקופת צינון אזרחית, הוא אחד הכשלים של מערכת המשפט הישראלית. נשארת למעשה עם "ראש כחול" (הכוונה למשטרה הכחולה) ומנטליות של תובעת גם על כס השיפוט. לכן היה זה אך טבעי לקרוא בידיעה העיתונאית כי מיהרת לקבוע, בלי שהתבקשת, כי "קיימת בהחלט תשתית ראייתית לכאורית להגשת כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים". כבר עשית את העבודה של השופט שיצטרך לדון בסוגייה עם הגשת כתב האישום.

האמת היא שאין לתביעה כלום, זולת הלשנות של שטינקרים שהוצאו בעינויים משולבים בפיתויים, בתוספת שקרים (כמו למשל שטלי תירגמה מסמכים של צבא הכיבוש לערבית שעה שאינה יודעת כלל ערבית) ופרשנויות מרושעות ומעוותות של עובדות ידועות.

אין להתרשם מסעיפי האישום הבומבסטיים שפורסמו בעיתונות כמו "סיוע לאויב בזמן מלחמה" או "מסירת מידע לאויב" שאותם ניתן להלביש במציאות הישראלית על כל מי שמפגין עם פלסטינים נגד הכיבוש, או נפגש איתם לקידום דו שיח של שלום.

הראש הכחול של תובעת משטרתית בא לידי ביטוי גם בתגובתך, או מוטב לומר בהתעלמותך, כפי שמציינת הידיעה ב"הארץ", מבקשת הסנגורית עו"ד סמדר בן נתן, להעביר את טלי למתקן כליאה אחר, משום שהתנאים בכלא אשקלון הם בלתי נסבלים. היא לא רואה אור יום, השירותים מצחינים ויש במקום ג'וקים.

אבל מה זה אכפת לך? במידע עליך באתר האינטרנט של בתי המשפט כתוב שאת ילידת ארצות הברית, אולם נראה שהשארת מאחוריך את עקרונות זכויות האדם שטבועים בחוקה האמריקאית ובפעילותם של אישים כמו הכומר מרטין לותר קינג. ספגת את הרפש והסחי של הגזענות, השמרנות והאלימות השב"כית משטרתית בישראל שמופעלת תדיר נגד פעילי שלום מהארץ ומהעולם (שלא לדבר על האלימות האכזרית במיוחד המופעלת נגד פלסטינים מהשטחים הכבושים), והפכת אטומה (לפחות במקרה של טלי פחימה) לזכויות עצורים.

הצעתי כי תיקחי פסק זמן למספר ימים, כדי להתאכסן בכלא אשקלון בתאה של טלי, למען תחושי ותביני לאלו עוולות ופשעים את שותפה.

גדעון ספירו

העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
ח"כ זהבה גלאון

חזרה למעלה

לכבוד דורון חסדאי - שופט בית משפט השלום
19 בדצמבר 2004

שופט רשע

באתר החדשות "מחלקה ראשונה" של העיתונאי יואב יצחק פורסמה (16/12/2004) ידיעה לפיה הארכת את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה בשבוע נוסף.

מעצרה נכנס כבר לחודש החמישי, השב"כ לא מצליח לגבש כתב אישום, ברור לחלוטין כי מדובר ברדיפה פוליטית, אבל אתה נהגת כצורה מחפירה, והארכת את מעצרה אף על פי שטלי פחימה הביאה לידיעתך שהיא עוברת עינויים. שוב חוזר על עצמו ההליך השערורייתי של הגשת חומר "סודי" לך בלבד מבלי שטלי תוכל להתגונן. במקום שתדחה את השיטה הניבזית אתה משתף עימה פעולה.

רק בחודש יוני השנה מונית לשופט, טרם הספקת לחמם את ישבנך על כס המשפט, וכבר אתה נוהג כאחד הרשעים, כנבל ברשות המשפט, כשרת נקלה של השב"כ וגוזר מעצר על אשה חפה מפשע, שכל חטאה לקדם שלום ישראלי פלסטיני.

היתה לך הזדמנות להיות בן אדם, לנהוג אחרת מהעובש של קודמיך, להכניס מעט רעננות של זכויות אדם למערכת, בעיקר עתה בחודש דצמבר, הוא חודש זכויות האדם, אבל החמצת את ההזדמנות. התגלית כשפן חסר חוט שדרה.

אני מקווה שהחשבון איתך ועם קודמיך עוד ייעשה, על פי דין כמובן. גם שופטים שחוטאים בפשיעה שיפוטית צריכים לתת את הדין, בין כאשר דמוקרטיה במלוא משמעותה תשרור בישראל, בין בערכאות בינלאומיות כמו זו ששפטה בנירנברג שופטים פושעים.

עשית משפח, העדפת לאמץ שפיטה עריצה המקובלת במשטרים פאשיסטים, ועל כך אני מוחה.

גדעון ספירו

העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה

חזרה למעלה

לכבוד השופט אריאל חזק - בית משפט השלום אשדוד
10בדצמבר 2004

אדוני השופט החזק על חלשים

בהמשך למכתבי הקודם אליך, מצורפות שתי ידיעות (דוא"ל וידיעה מ-ynet 9/12/2004) על מסכת העינויים שעוברת פעילת השלום טלי פחימה בכלא אשקלון לאחר שאישרת את מעצרה למשך 12 ימים.

אינך ילד קטן, ואתה יודע מה מתרחש בארץ. כשופט העובד בשיתוף פעולה עם השב"כ אתה יודע יותר טוב מכל אחד אחר, כי מי שנתון לחקירות השב"כ מופעלים עליו שיטות עינויים שונות ומשונות שעלולות לגרום לנחקר או לנחקרת נזק רפואי בלתי הפיך, גופני או נפשי ולעתים שניהם ביחד. ישראל, למרבה הבושה, הפכה בתחום העינויים למדינה מובילה בעולם. אחת התוצאות של 37 שנות כיבוש.

מעצרה המתמשך של טלי פחימה מבלי שהוגש נגדה כתב אישום, הוא התנכלות פוליטית לפעילת שלום שהגיעה למסקנה כי אין פתרון ללא דו שיח, וגם עשתה מעשה, הלכה לדבר עם מי שמוגדר כאויב כדי לקדם פתרון של שלום. אתה משתף פעולה עם התנכלות זו, ונושא באחריות לעינויים שמופעלים עליה בחקירות. בהחלטתך לעצור את טלי פחימה נהגת על פי המצופה משופטים המשרתים דיקטטורות פאשיסטיות, כמו זו של הגנרל אוגוסטו פינושה ששלטה בצ'ילי עד 1990, ששלחו אזרחים למרתפי העינויים של השירותים החשאיים.

אני מציע לך לעצור בטרם תמשיך במסלול מסוכן זה (הרה אסון לכולנו ובסופו של דבר גם לך. ההיסטוריה מלמדת שגם שרתי העוול, נותנים בסופו של דבר את הדין על פשעיהם).

היום הוא יום זכויות האדם הבינלאומי. אני נותן לך הזדמנות לחזור בתשובה. תפעל כשופט חוקר, לך לכלא אשקלון ותבדוק מה קורה עם טלי פחימה ותעשה לשחרורה.

במקום להיות עבד נרצע של השב"כ תהיה עבדם של הצדק, הדמוקרטיה, החופש וכבוד האדם וחירותו.

גדעון ספירו

חזרה למעלה

לכבוד שופט השלום אריאל חזק
בית משפט השלום אשדוד
6 בדצמבר 2004

שלום רב

בעיתון "הארץ" מהיום פורסמה ידיעה לפיה נענית לבקשת המשטרה והארכת את מעצרה של פעילת השלום טלי פחמה ב-12 יום. בארבעת החודשים האחרונים, עד אתמול, היתה טלי למרבה הבושה אסירה מינהלית, ועתה החליטו השב"כ והמשטרה כי יש "חומר חדש" ושינו את מעמדה מ"עצירה ביטחונית" ל"פלילית". מהו אותו "חומר חדש" שמורה לדברי המשטרה על "עבירות חמורות"? את זאת אין אנו יודעים.

אנו עדים בשידור חוזר לאותו הליך עריץ, מעוות ומקומם לפיו מוגש לך "חומר סודי", ואתה נוהג כסריס ממושמע של השב"כ ושלוחיו מאשר את המעצר ומודיע, כך מדווחת הידיעה בעיתון, "כי העבירות שבהן טלי פחימה נחשדת כעת שונות מאותן עבירות שבגינן הובאה בעבר בפני שופט".

לפנינו שכבת אבסורד אחת על גבי רעותה. טלי ופרקליטיה אינם יודעים עד היום בגין מה נעצרה בעבר, שהרי חומר הראיות היה סודי וכך נמנעה ממנה הזכות הבסיסית להתגונן ולהזים את החשדות. עתה טלי ופרקליטתה שוב ממודרות על ידך מ"החומר החדש" וכמו בפעמים הקודמות נשללת מהן היכולת להזים את החשדות.

החלטתך לשלול את חירותה של טלי בנסיבות אלו היא מעשה היאה לחלאות שיפוטיות במשטרים אפלים ולא לשופט שלום, אם אין אנו רוצים לתחום את השלום לתוך מרכאות.

לאחר שקראתי את קורותיך באתר האינטרנט של בתי המשפט, מתחוור העוגן של פסיקתך. מרבית חייך, מאז לידתך בשנת 1961 עברו במערכת הממשלתית. אתה מצטייר בעיני כתוצר כמעט ממוחשב של מערכת שטיפת המוח הישראלית.

ראשיתו של התהליך במערכת החינוך בבית הספר בבאר שבע אותו סיימת ב-1980 שתכנת אותך לשירות בצבא הישראלי. תכנות שנראה כי הצליח לאור שירותך בצבא המלחמה הישראלי מעבר לשירות החובה - חמש שנים בשנים 1980-1985 שכללו תפקיד מ"פ בגולני. אלו שנים מאוד משמעותיות, שנות המלחמה הפושעת שישראל יזמה בלבנון, ובמקביל המשך הכיבוש והפרת זכויות האדם בשטחים הכבושים - שנים שמדינת ישראל וצבאה עמסו על גבם פשעי מלחמה לרוב. מי שמוכן היה בשנים אלו לשרת בצבא קבע, לקה לדעתי בנכות מוסרית. לאחר מכן שהית חמש שנים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב - שנים שהכשירו אותך להיות שרת של מערכת המשפט הממשלתית: בשנים 1992 עד 2000 עבדת במשרד המשפטים באגף כונס הנכסים הרשמי ומשנת 2000 אתה שופט שלום במחוז הדרום.

נראה כי עוצבת ובושלת בטמפרטורות הנכונות ויצאת מהתנור מתאים לכהן כשופט במדינת ישראל ששולח פעילת שלום למעצר על סמך חומר סודי שהשב"כ בישל.

לך תצטיין. עבד נרצע כי ימלוך.

גדעון ספירו

העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה

חזרה למעלה

לכבוד אילה פרוקצ'יה - שופטת בית המשפט העליון ירושלים
17 בנובמבר 2004

גברתי השופטת

פסק דינך מיום 4.11.2004 המאשר את מעצרה המנהלי של טלי פחימה יכנס לאוגדן כתבי הפלסתר של בית המשפט העליון. לאחר ששילמת את חובך לשב"כ, להלל ולשבח את החומר הסודי שמסר לעיונך מבלי שטלי ופרקליטיה יוכלו להתגונן, את עולה לפסגות שאפילו ג'ורג' אורוול, בשרטטו את תמונת האימים של המלים המאבדות את משמעותן והאח הגדול השולט בנו וקובע את גורלנו, היה מצדיע לך.

למשל בסעיף 9 את קובעת כי "מותר לסטות מדיני הראיות אם שוכנע בית המשפט כי הדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק".

כיצד ניתן לגלות את האמת אם הנאשמת אינה יודעת מה ומי הטוענים נגדה, אינה מסוגלת לאתגר את ההאשמות, אינה יכולה לחקור את אמיתותו של החומר, כולה עומדת בפני קיר אטום, ואת קוראת לפארסה הזו "עשיית משפט צדק". השקר הופך אצלך לאמת, העוול למשפט צדק, מי יגול עפר מעיניך, אורוול היקר.

זו היתה רק המנה הראשונה. עתה מגיעה המנה העיקרית. בהמשך סעיף 9 את כותבת ואני מצטט:

"מציאות זו מטילה חובה מיוחדת גם על בית המשפט לנהוג הקפדת-יתר בהפעלת הביקורת השיפוטית שהוא מחיל על צו המעצר, ולנהוג בזהירות מיוחדת בבחינת חומר הראיות החסוי, אגב מיצוי, בכוחות עצמו, את בדיקת קווי הגנה האפשריים שיכול היה העצור להעלות אילו ניתן לו לראות במו עיניו את חומר הראיות הקיים נגדו".

נפלא. אורוול מושלם. השופטת, שאנו יודעים כבר שהיא עבד נרצע של השב"כ, ממלאת גם את תפקיד הסניגור. היא בודקת "את קווי ההגנה האפשריים שיכול היה העצור להעלות אילו ניתן לו לראות במו עיניו את חומר הראיות נגדו", מה שכמובן מייתר את תפקיד ההגנה המשפטית. איזו יעילות וגם חיסכון. ומה התוצאה? הסכיתו ושמעו, האזיני ארץ, איזו הפתעה: השופטת מצאה את העצורה אשמה ודנה אותה למאסר מבלי שהיא יודעת עד עצם היום הזה, מה רוצים ממנה, ועל סמך מה ניטלה חרותה.

את מעטירה שבחים עד כדי חנופה מביכה על חומר הראיות הסודי שהשב"כ הביא בפניך וטוענת שבדקת אותו בקפידה. הכיצד? האם חקרת שתי וערב את השטינקר או השטינקרים שהיוו את מקור המידע? הרי אין לך מושג ירוק כיצד הוצא המידע מהנחקרים הפלסטינים. אולי עינו אותם? אולי שיחדו אותם? שתי שיטות פופולריות אצל חוקרי השב"כ. אולי השטינקר מסוכסך עם אותו זביידה, מפקד גדודי חללי אל אקצה בג'נין, או מי מאנשיו?

פסק דינך הוא ביזוי כל ערך דמוקרטי, הוא משרת את הפרת זכויות האדם, את הכיבוש, את הרדיפה הפוליטית של מי שאינו נוח לשלטונות. פסק דין

זה מזכה אותך ביריקת בוז וירטואלית.

גדעון ספירו

העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה

חזרה למעלה

לכבוד אילה פרוקצ'יה - שופטת בית המשפט העליון
4 באוקטובר 2004

שופטת משפח עליונה

במסגרת הערעור שהגישה פעילת השלום טלי פחימה לבית המשפט העליון על מעצרה המינהלי, הצעת "הצעת פשרה": טלי תהיה נצורה ועצורה בביתה, תוך איסור כל מגע עם אנשים מבחוץ והצמדת שמירה הדוקה של השב"כ עליה סביב השעון, 24 שעות, על חשבונה. כלומר, טלי תצטרך לממן את השמירה הזו.

הצעתך לוותה בדברי נזיפה לטלי באומרך כי החומר החסוי שהשב"כ הגיש לך "חמור וקשה מאד" ("הארץ" 29.9.2004). שוב חוזרת התמונה המוכרת מהערכאות הנמוכות, שלום ומחוזי, שהשופטים מסתמכים על חומר חסוי וטלי ופרקליטיה אינם יכולים להתגונן. במקום שתעמדי כאבוקה נאורה ותורי לשופטים בערכאות הנמוכות הליכי משפט דמוקרטי מהם, את נגררת אחריהם כעיזה עיוורת.

האם לא עלה בדעתך, גברת אילה "העליונה", הרעיון המהפכני שאם השב"כ מפיץ עלילות נגד טלי, יותר לה להתגונן? ככל שההאשמות חמורות יותר, הזכות להתגונן ולהפריכן מקבלת מעמד חוקתי גבוה יותר. אבל את, כעמיתיך התחתונים, נתקפת בסימום כאשר השב"כ הגיע עם "החומר החסוי", משל קיבלת זריקת טשטוש. נניח לרגע שיש למאן דהוא "חומר חסוי" עליך לפיו את מתכננת הנחת פצצה בבית המשפט העליון. האם זו סיבה לעצור אותך במעצר מינהלי מבלי לאפשר לך להתגונן?

אינני מתרשם מ"הצעת הפשרה" שלך. זו הצעה מגונה ומרגיזה. לא זו בלבד שאת מאשרת את המעצר המינהלי על אדם שלא הורשע, אלא מטילה את הוצאות המעצר על טלי, ביודעך כי היא פוטרה ממקום עבודתה, שאין לה מקורות הכנסה, שהיא באה ממשפחה דלת נכסים חומריים, ושאין לה יכולת לממן עשרות אם לא מאות אלפי שקלים למימון אנשי שב"כ שישמרו עליה 24 שעות בביתה.

אין פלא שהמדינה קיבלה את הצעתך. היא יוצאת ברווח: גם מקבלת את ליטרת הבשר של המעצר המינהלי וגם לא נושאת בהוצאות.

כך לא פועל בית משפט גבוה לצדק. זה מתאים יותר לבית משפט תחתון לעוול.

אני מקווה שעוד תתני את הדין על מעצר השווא שגזרת על בן אדם חף מפשע.

גדעון ספירו

העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה

חזרה למעלה

לכבוד השופט אורי גורן - נשיא בית המשפט המחוזי
16 בספטמבר 2004

שלום רב

אתרי החדשות באינטרנט (14.9.2004) ועיתוני ערב ראש השנה תשס"ה (15.9.2004) פירסמו את החלטתך לאשר את מעצרה המינהלי של פעילת השלום טלי פחימה לתקופה של 4 חודשים.

כמי שנכח במהלך הדיונים, היה לי ברור כי מדובר בהליך פורמלי בלבד שלא יאתגר את השב"כ, וכך גם אמרתי לעורכות הדין של טלי פחימה – חבל על הזמן, מדובר במשחק מכור. לצערי מתברר שצדקתי.

היית יכול לצאת גדול מהדיון הזה, שופט שפוסק לפי נורמות דמוקרטיות, אילו היית אומר לשב"כ:

חברים, לאחר שטלי פחימה היתה נתונה במרתפי החקירות שלכם חודש ימים ולא הצלחתם לגבש כתב אישום נגדה, אינני מתכוון להוציא עבורכם את הערמונים מהאש. אני לא מוכן לשחק לפי כללים של משטרי עריצות בהם השרותים החשאיים הופכים את השופטים לכלבי הציד שלהם. אינני מוכן לקבל "חומר סודי" שיובא רק לעיוני, מבלי שגם הצד השני יוכל לקבלו ולהתגונן מפניו בחקירה נגדית, כפ שמחייבים כללי הצדק והיושר.
 
לא התרוממת לגודל השעה. נהגת על פי השגרה הצפויה כתוכי של השב"כ. חזרת על סיפורי השב"כ, בלי לבדוק ולחקור אותם ומבלי לאפשר לטלי ופרקליטותיה להתגונן, שהרי החומר "הסודי" לא מוצג להן והן מגששות באפילה מבלי לדעת על מה ועל מי מתבססים החשדות. לכן אני רואה בחומרה מיוחדת את דבריך בהחלטתך "שטלי פחימה נחושה לבצע פיגועי טרור נגד מטרות ישראליות". זו הרשעה ללא הליך משפטי תקין, על סמך רכילות שב"כית שמקורותיה עלומים. חטאת כאן בלשון הרע. מאחר ואנו נמצאים בפתח הימים הנוראים אזכיר לך את את הכתוב בספר תהלים "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה" (תהלים ל"ד). אתה מנצל בצורה צינית את חסינותך מפני תביעות על הוצאת דיבה. לא נותר לי אלא לומר לך שאתה שקרן, רמאי וגנב (בהוראת גניבת דעת) מתוך תקווה שאתה תתבע אותי על לשון הרע, וכך אוכל בהליך משפטי להוכיח את העוול והמשפח שגרמת לטלי פחימה בשלילת חירותה של אשה חפה מפשע, באמצעות המעצר המינהלי שאישרת.

המידע הגלוי המצוי ברשותנו מזים את החשדות של השב"כ.

חלק ניכר מחקירתה של טלי פחימה בימי מעצרה במרתפי השב"כ הוקדש לשטיפת מוח פוליטית במטרה להניא אותה מפעילותה הפוליטית. בין הנימוקים "האינטלקטואלים" שהעלו החוקרים בלט מה שאמור בעיניהם להיות קלף מנצח בנוסח "מה יש לך לחפש אצל השמאלנים ההומואים האלה"? זו היתה הרמה. גם העובדה שהיא הזמינה את הטלוויזיה הישראלית לצלם את נוכחותה בג'נין במטרה להפיץ אץ המסר הפוליטי שלה, מאבק נגד הכיבוש בדרכים לא אלימות, עומדת לזכותה. גם הראיונות עימה בתקשורת בהם חזרה והדגישה כי יצאה לג'נין ללמוד איך חיים פלסטינים תחת כיבוש, עומדים לזכותה. גם רצונה להקים סדנאות לימוד לילדי ג'נין בעקבות הסרט "הילדים של ארנה", עומדת לזכותה. גם התצהיר של ח"כ לשעבר האשם מחמיד שעמד בקשר עימה והעיד כי היא מתנגדת לפעולות המתאבדים ולפגיעה באוכלוסיה אזרחית, עומד לזכותה. אתה העדפת את רכילות השב"כ המתבססת לא אחת על משת"פים שהם עבריינים פליליים, המקבלים תשלום ויודעים לרצות את מפעיליהם במידע "מתאים". אזרח ערבי ישראלי שאינו משת"פ של שרותי הביטחון לא נחשב אצלך "מקור מהימן". סתם גזענות, שגם היא מצויה לצערנו בשפע במערכת המשפט.

לכך יש להוסיף את משחקי החסמב"ה באולמך, לפיהם נאלצו טלי פחימה ופרקליטותיה לעזוב את האולם כדי לאפשר לאיש השב"כ להתמקם מאחורי מסך בטרם ייחקר. חקירה זו היתה ממילא חסרת ערך כי על מרבית השאלות הוא ענה שאינו יכול לחשוף את מקורות המידע. האיש לא אמר כלום, מעבר לחזרה מכנית על אותם חשדות, מה שלא הפריע לך לכנות את עדותו "מהימנה". האם זה ביטוי לחוש הומור מקאברי או סתם טימטום של מי שאולף לומר הן לשב"כ? כמתאבן ראוי להדגיש כי אותו איש שב"כ שהעיד תחת השם "אורן" כלל לא חקר את טלי פחימה. כשהדברים מגיעים אליך זה כבר כלי שלישי או רביעי. בושה וכלימה שאתה מוכן לתת יד ולהיות חלק מהביום הפרימיטיבי הזה.

אין ספק, השב"כ הצליח במשימתו להפוך אותך לרוטויילר מאולף. הוא אומר לך לשבת, אתה יושב. הוא אומר לך לנבוח ולנשוך אתה נושך, ובעוצמה מכאיבה – ארבעה חודשי מעצר מינהלי לטלי פחימה תוך הכפשתה.

בנסיבות אלה טוב היה לוותר על התיווך שלך ולהאציל את סמכות המעצר ישר לתובע, עו"ד ענר הלמן מהפרקליטות, שהוכיח עצמו כשרת נאמן וזרוע מוארכת של השב"כ לא פחות ממך, כיאה למי שמוכנים לשרת משטרי עריצות ("ענרים" כאלה היו בשפע בימי הרייך השלישי, בדרום אפריקה של הארפטהייד, ברוסיה הקומוניסטית, וכיום בסין, בצפון קוריאה ובישראל של כיבוש ואפרטהייד). האצלת הסמכויות לתובע תחסוך מאיתנו את מצג השווא כאילו ערכאה שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה דנה והחליטה בענין.

אתה תלוי באורך הרצועה שהשב"כ משחרר, ודרך התנהלותך בדיון על אישור המעצר המינהלי של טלי פחימה הוכיחה, שהשב"כ מחזיק אותך קצר. שמא תמצא נחמה בכרטיס הכניסה שהרווחת לאינטרנציונל שופטי המשפח , מאז ימי הצאר, עבור למוסוליני, סטלין, פרוורד, פרנקו, סדאם, פינושה ועד לישראל של השטחים הכבושים.

בהחלטתך לעצור את טלי פחימה ביצעת מעשה נבלה; לקחת חלק ברדיפה פוליטית, הפרת זכויות אדם, הפצת שקרים, ביזית את מקצוע השיפוט ועל כל אלה לא תנקה. (עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט – משלי יט, ה).

גדעון ספירו

העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון (יש ביכולתך לתקן את העוול)
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
ענר הלמן, פרקליטות המדינה

חזרה למעלה

לכבוד ליה לב און
שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה
4 בספטמבר 2004

גברתי המרשעת

באתר האינטרנט של גלי צה"ל קראתי כי ביום חמישי 2 בספטמבר 2004, הארכת בעוד ארבעה ימים את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה. היתה זו הארכת מעצר חמישית ועם סיומה ימלאו 30 ימים למעצר השווא הזה. את מתעקשת להמשיך בדרכך הנלוזה.

גם הפעם לא גילתה התביעה עילה ממשית למעצר, והכל התבסס על אותה ברית סתרים בינך לבין השב"כ, לפיה הם מראים לך "חומר חסוי" שלטלי ולפרקליטתה אסור לראות, ועל כן גם יכולתן להתגונן מול העלילה שואפת לאפס. אילו מילאת את תפקידך על פי נורמות של מדינה דמוקרטית, לא היית משתפת פעולה עם מעצר מתמשך שלא מניב כל תוצאה ממשית.

על פי הדיווח שקיבלתי, יש חומרה מיוחדת בהתנהגותך הנפשעת, משום שידעת על אופיה הפוליטי של מה שקרוי "החקירה". נאמר לך שחוקרי השב"כ מנצלים את מעצרה לשטיפת מוח תוך שימוש בקלישאות בהמיות כמו למשל "תעזבי את השמאל, הם כולם הומואים". בדיון האחרון העלתה טלי את ענין איזוקה בניגוד לחוק, אולם את סרבת לדון בכך תוך הערה "שזה לא הזמן", אמירה שערורייתית הנוגדת את תפקידך השיפוטי לפיו את חייבת לשמור על זכויות נאשמים.

הדרך בה את ממלאת את תפקידך ראויה לכל גינוי. אמירה ערבית עממית אומר "שכל כלב בא יומו". אני משתמש בפתגם זה כמטאפורה לרעיון שגם יומם של שופטות ושופטים עריצים הפועלים בשרות הפרות זכויות האדם, בוא יבוא, על פי דין כמובן. אני בודק את האפשרות האם אפשר להסגיר אותך להאג או לתבוע אותך בבית הדין לזכויות האדם של הקהילה האירופית בשטרסבורג, שהרי ישראל קשורה עימה בכל מיני הסכמים. בין כך ובין כך, תיפקודך האפל בפרשת מעצרה של טלי פחימה הבטיח את מקומך (עם עוד עמיתים שלך) ברשימת החלאות שפעלו בשרות הדיכוי, העוול והרשע.

גדעון ספירו

העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה

חזרה למעלה

לכבוד השופטת ליה לב און
בית משפט השלום פתח תקוה
30 באוגוסט 2004

גברתי שפחת השב"כ

באתר האינטרנט של "ידיעות אחרונות" (( 29.8.2004 Y-NET פורסם כי הארכת את מעצרה של טלי פחימה בעוד חמישה ימים. טלי עצורה כבר שלושה שבועות במרתפי השב"כ וזו היתה הארכת המעצר הרביעית.

כל הסימנים מביאים אדם תבוני שעיניו לא טחו מראות למסקנה, כי מדובר במעצר וחקירה פוליטיים. השב"כ לא רווה נחת מפעילותה של פחימה, מהסולידריות עם סבלו של העם הפלסטיני, מעדות ראיה על פשעי המלחמה של משטר הדיכוי והאפרטהייד שמדינת ישראל מפעילה על העם הפלסטיני בשטחים הכבושים מזה 37 שנים.

שלושה שבועות היא מעונה ונחקרת על ידי בריוני השב"כ והם לא הצליחו להוציא ממנה הודאה, ואין כתב אישום. האם זה לא צריך להדליק אצלך נורה אדומה?

התפקיד שלך אינו לקפוץ לדום כל אימת שמוזכרות המילים "ביטחון המדינה". במשטר דמוקרטי את חייבת לעמוד על המשמר לבל תשלל חירותו של אדם בתואנות שווא. וזה בדיוק מה שקורה.

את מועלת בתפקידך השיפוטי. את מתנהגת כשפחה חרופה של השב"כ, משל היית נערת ליווי שסרסורים מכרו לשרותי הביטחון.

אם ימשיכו להחזיק אותה במרתפי השב"כ, בהחלט יתכן שתשבר ותודה בכל מה שיכתיבו לה.

לאור התהיות שהעלתה הסנגורית סמדר בן נתן, בדבר נסיונות השב"כ להביא אותה להפסקת פעילותה הפוליטית, היית צריכה לאתגר את המשטרה בשאלות קשות ולא להיות חותמת גומי כפי שכתבת בהחלטתך: "אין מקום לטענה לפיה החקירה נועדה לשטיפת מוח או לשינוי עמדות פוליטיות". מדוע אין מקום? אינך מסבירה ואינך מנמקת. סתם הפרחת נפיחה מצחינה לאויר.

את הוכחה שאסור למנות לתפקידי שיפוט מי שהתיבשו עשרות שנים בשרות המדינה. בקורות החיים שלך, כפי שפורסמו באתר בית המשפט, נכתב כי מ1975 עד 1998, עבדת בתפקיד בכיר בפרקליטות מחוז תל-אביב. שנים אלה עיצבו אותך כצייתנית של המערכת, שמוחה שטוף באמירת הן לשב"כ, אין שאלות, אין פקפוקים. מהפרקליטות ישר לכס השיפוט, בלי כל חניית ביניים. שופטים כמוך הם חומר הגלם של משרתי משטרי עריצות.

אני מסיים באותו קטע שכתבתי לעמיתך אהרן גולדס, עבד לא פחות נרצע ממך שאישר אף הוא את המשך מעצרה של פחימה.

תחזרי בתשובה, תבקשי סליחה מטלי פחימה ותפעלי לשיחרורה. תתחילי למלא את תפקידך כשופטת עצמאית המונחית על ידי ערכים דמוקרטים, שאם לא כן, החשבון איתך ועם כל הנבלות שמתמסרים לתכתיבי השב"כ ושוללים חירותם של בני אדם משום שפעילותם הפוליטית בשרות זכויות האדם אינה נושאת חן בעיניהם, יעשה יום אחד, על פי דין כמובן, כפי שהוא נעשה בגרמניה הדמוקרטית לאחר האיחוד, עם שופטי גרמניה המזרחית שפעלו בשרות העריצות.

גדעון ספירו

העתק:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון

חזרה למעלה

לכבוד השופט המשפחן אהרן ד. גולדס
בית משפט השלום פתח תקוה
27 באוגוסט 2004

אדון גולדס המאוד לא נכבד

בידיעה שפורסמה באתר האינטרנט של "ידיעות אחרונות" (ynet 23.8.2004) דווח כי הארכת את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה בשבעה ימים נוספים.

היתה זו הארכה שלישית של מעצרה לאחר שבועיים וחצי בהם היא נתונה לחקירות השב"כ והחוקרים לא מצליחים, על אף עינויים ולחצים, לחלץ ממנה הודאה בעבירה שיש בה צל צלה של מה שקרוי בז'רגון הרשמי "פגיעה בביטחון המדינה".

אתה נהגת כמו שני קודמיך, כעבד נרצע של השב"כ, הארכת את מעצרה ותוך כדי כך ניצלת את תפקידך להכפיש את שמה באומרך "שקיימות עילות מעצר" וכי בחומר החקירה שהוגש לך "קיים חשד שאכן פחימה עברה את העבירות שיוחסו לה". הוספת כי "שחרורה של פחימה בשלב זה יגרום לשיבוש הליכי חקירה ולא יאפשר את מיצוי החקירה עד תומה".

אלו ניסוחים כוללנים חסרי משמעות, שאינם מכילים דבר, והם נישמעים כהד חלול לתכתיבי השב"כ. אילו מילאת את תפקידך כשופט הדואג לזכויות אדם ולמניעת מעצרי שווא של אזרחים, במקום לנהוג כבובת שב"כ, היית צריך לשאול את החוקרים, "רגע רבותיי, שבועיים וחצי הגברת נתונה בחקירה וטרם הצלחתם להוציא כתב אישום"? הרי ברור על פניו שמעצרה וחקירתה של טלי פחימה הם בעלי אופי פוליטי שמטרתם להניא אותה מפעילותה הפוליטית הלגיטימית נגד הכיבוש, ומעדותה מהשטח על פשעי המלחמה של הכיבוש הישראלי.

כאשר קראתי באתר בתי המשפט את קורותיך, הבנתי כי אתה תקוות שווא ככל שמדובר בזכויות אדם. אתה בוגר ישיבת מפד"ל הנגועה בסימני היכר פשיסטים, סיימת לימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן שבין תלמידיה היה גם הסטודנט למשפטים הרוצח יגאל עמיר, והתגייסת לצבא הכיבוש הישראלי כאיש קבע בפרקליטות הצבאית . זהו תמהיל רעל קטלני שיכול להצמיח שופט יודונאצי, אם להשתמש בביטוי שטבע בשעתו הפרופסור ישעיהו ליבוביץ. אינני יודע אם כבר הגעת לשלב היודונאצי, אבל המעצר שכפית על טלי פחימה מעיד שאתה במסלול ממנו קורצו שופטי משטרי עריצות.

אני מציע לך לחזור בתשובה, לבקש סליחה מטלי פחימה ולפעול למען שיחרורה. במקביל , להתחיל למלא תפקידך כשופט עצמאי המונחה על ידי ערכים דמוקרטים. שאם לא כן, החשבון איתך ועם חבורת הנבלות שמתמסרים לתכתיבי השב"כ ושוללים חירותם של בני אדם משום שפעילותם הפוליטית בשרות זכויות האדם לא נושאת חן בעיניהם, יעשה יום אחד, על פי דין כמובן, כפי שהוא נעשה בגרמניה הדמוקרטית, לאחר האיחוד, עם שופטי גרמניה המזרחית שפעלו בשירות העריצות.

גדעון ספירו

העתק:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון

חזרה למעלה