גזל אדמות ובניית התנחלויות בצל הגדר:
צעידה, נטיעות והפגנה על אדמות ג'יוס
31.12.2004
ביזמת הוועדה הישראלית פלסטינית של ג'יוס, פעילים בינ"ל,
תעאיוש: שותפות ערבית יהודית, גוש שלום, הועד הישראלי נגד הריסת בתים.
צילומים
דיווח של אדם קלר / גוש שלום
רקע
ב-10.12 עקרו הבולדוזרים של חברת "גאולת הארץ" כשלוש-מאות עצי זית בחלקתו של תאופיק חסן סלים מג'איוס, וביום ראשון (19.12) בלמו תושבים אמיצים מג'איוס את הבולדוזרים שנכנסו לחלקות להמשיך בהרס.
עם השלמת הבנייה, יאבדו תושבי ג'איוס את שארית אדמותיהם שמעבר לגדר. מפה.
בחסות הדיבורים על ההתנתקות,
מתחדשת תנופת ההתנחלות בגדה המערבית. היא מורגשת במיוחד -- ולא במקרה --
לאורך הקו הירוק, מאזור אלקנה ואורנית שליד כפר-קאסם, דרך צופין שממזרח
לכוכב יאיר וכלה בריחן בצפון: חברות פרטיות בבעלות המתנחלים ומוסדות
המדינה מחדשים את תנופת ההתנחלויות ובונים אלפי יחידות דיור כדי למסמס את
הקו הירוק ולספח בפועל את השטחים שהגדר מגבילה את הגישה אליהם. מהלך זה
משלים את אסטרטגיית הסיפוח והנישול של גדרות ההפרדה.
מאבקי השנתיים האחרונות השיגו הישגים משמעותיים, אך חלקיים: נוצרו מוקדים של התנגדות עממית לכיבוש שבלמו את התקדמות הגדר בכמה גזרות (אזור סלפית ואריאל, למשל, או אזור בודרוס), אך לא באחרות (בירושלים ובהר חברון). למרות הישגים אלה, מהלך הסיפוח נמשך: כל עוד המצב הפוליטי אינו נוח להמשך הבנייה, ממשלת שרון מנצלת את הזמן כדי לקדם במהירות את עבודות התשתית לגדר. ברגע שישתנה כיוון הרוח הפוליטית, התשתית המוכנה תאפשר להקים את מערך הגדרות עצמו תוך זמן קצר.
על הבלימה הזמנית והחלקית בבניית הגדר מפצה שרון בתנופה מוגברת של בניית ההתנחלויות המשלימות אותה. כדי לטשטש את המהלך, מוכרזות ההתנחלויות החדשות כהרחבה או המשך של הקיימות; בפועל מדובר לעתים בהקמת התנחלויות במרחק של קילומטרים מגרעיני ההתנחלות הקיימים, כמו באזור אלפי מנשה.
מימדי התהליך מתחילים עתה להתחוור:
· תושבי היישוב הקהילתי נירית שבתחומי הקו הירוק בלמו בינתיים את הקמתה של השלוחה של התנחלות אלפי-מנשה צמוד לקו הירוק, תוך שימוש בתשתיות של נירית.
· אלפי מנשה עצמה מתרחבת כעת כדי למלא את כל האזור שבינה לבין הגדר, בין הכפרים ראס א-טירה וראס עטייה.
· צפונה משם, מול ג'איוס, אמורים להיתוסף להתנחלות צופין, המונה כ-200 משפחות, 2,100 יחידות דיור חדשות בשלוחות חדשות שייבנו על אדמות ג'איוס.
· באזור סלעית (מדרום לח'רבת ג'בארה) הופקדה תוכנית הרחבה הכוללת 2,000 יחידות דיור שייצרו רצף יישובי עד לצור-נתן, הצמודה לקו הירוק מן הצד הישראלי;
· צפונה משם מיועדת גם ההתנחלות ריחן להרחבה מאסיבית.
מדובר אם כן במהלך משמעותי של סיפוח והתנחלות בחלקה הצפוני של מערכת הגדרות, החותר להשלים את תהליך נישול הפלסטינים מאדמותיהם. טביעות האצבעות ברורות: בצופין ובאלפי מנשה היזמים הם חברות פרטיות שהוקמו על-ידי המתנחלים; באזורים אחרים היזם הראשי הוא מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית בכבודה ובעצמה. וכך, בשעה שהדיון הציבורי בישראל מתמקד באיומי המתנחלים, נמשך תהליך ההתנחלות בשטחים הכבושים בחסות הגדר ובסיועם של שלטונות הכיבוש.
המהלך משתלב באסטרטגיה ארוכת-טווח של שרון של מיסמוס הקו הירוק והרחבת ההסכמה הפוליטית להתנחלויות ולנישול על-ידי התמקדות בהתנחלויות הגובלות ב"קו הירוק" ומציעות "איכות-חיים" ו"בטחון אישי" – על-ידי הרחקת הפלסטינים, נישולם והפיכתם ל"סיכון בטחוני" (הבטחת שלומו של שאול מופז על-ידי הרס הפרדס של האלמנה זוהרייה מורשד, שאיתרע מזלו להימצא בשכנות, היא דוגמא טובה לתהליך).
תנופת ההתנחלות הנוכחית מתרחשת כרגע בתנאים פוליטיים נוחים: בתוך ישראל, הקמת ממשלת האחדות מציעה מסגרת פוליטית נוחה למיקוד מאמצי הסיפוח באזורים המיועדים ממילא לסיפוח לפי מתווה ברק-שרון, ואילו בשטחים הכבושים התרכזו שלטונות הכיבוש בחודשים האחרונים בניסיון להשליט נורמליזציה כדי להוכיח, כי תושבים הסכינו לחיים בצל הגדר.
דווקא לכן חובתנו לתרום את חלקנו בניסיון לבלום את התהליך ולהסב תשומת לב למשמעותו הפוליטית. עם הקמתה, ניתקה הגדר את תושבי ג'איוס מ-72% מאדמותיהם (8,600 דונם), בנוסף ל-500 דונם שעליהם הוקמה. הם נזקקים לרשיונות מעבר כדי להגיע לשדותיהם, אך רק מעטים מהם מחזיקים ברשיונות כאלה. הקמת ההתנחלויות החדשות – או שלוחותיה הצפוניות והמזרחיות של צופין, בניית אזור תעשייה למרגלות הגדר וסלילת כביש שיחבר את גרעיני ההתנחלות השונים – ישלימו את תהליך הנישול. חלק ניכר מן האדמות שנותרו ברשות אנשי ג'איוס יימצאו ממערב להתנחלות, וכדי להגיע אליהם יידרשו לחצות אותה. בהתאם למסורת מוכרת, יהפכו בכך תושבי ג'איוס לסיכון בטחוני, שיש למנוע ממנו לחצות את הכביש וההתנחלות בדרך לאדמותיו. הקמת הגדר משתלבת בדפוסים מוכרים של תהליך הקולוניזציה: קניית אדמות ממשתפי פעולה, הכרזה על אדמות פלסטיניות כ"אדמות מדינה", והפיכת האיכרים הפלסטינים ל"סיכון בטחוני" בשדותיהם שלהם.
תושבי ג'איוס בלטו במאבקם נגד הקמת גדרות ההפרדה. התנגדותם האמיצה בשבוע שעבר עצרה את המשך העבודות. עלינו להתייצב לצדם במאבקם. בתחילת המאבק בגדר קשה היה לחזות את האפשרויות שטומן בחובו המאבק העממי נגדה. הגיעה השעה להתייצב נגד התנחלויות הגדר.
קראו גם:
תכנית ההתנתקות מאבו מאזן, עקיבא אלדר, "הארץ", 3 בינואר 2004
שרון ומופז מקדמים התכנית לחיבור מעלה אדומים לירושלים, אלוף בן,"הארץ", 3 בינואר 2004
צה"ל מתכוון לאזרח את "מעברי הגבול" בין ישראל לשטחים, אלוף בן, "הארץ" 26 בדצמבר 2004
In Jayyus, Destruction of Land and Uprooting of Trees Lays the Foundation for a New Settlement on Village Land Isolated by the Wall PENGON/Anti-Apartheid Wall Campaign, December 18th, 2004
West Bank Apartheid: Israeli Settlement Expansion in Jayyus, David Bloom, ZNet, December 15th, 2004
Do the Wall’s Roots Start to Reveal Themselves? Abdul-Latif Khaled, December 5th, 2004
מאבקי השנתיים האחרונות השיגו הישגים משמעותיים, אך חלקיים: נוצרו מוקדים של התנגדות עממית לכיבוש שבלמו את התקדמות הגדר בכמה גזרות (אזור סלפית ואריאל, למשל, או אזור בודרוס), אך לא באחרות (בירושלים ובהר חברון). למרות הישגים אלה, מהלך הסיפוח נמשך: כל עוד המצב הפוליטי אינו נוח להמשך הבנייה, ממשלת שרון מנצלת את הזמן כדי לקדם במהירות את עבודות התשתית לגדר. ברגע שישתנה כיוון הרוח הפוליטית, התשתית המוכנה תאפשר להקים את מערך הגדרות עצמו תוך זמן קצר.
על הבלימה הזמנית והחלקית בבניית הגדר מפצה שרון בתנופה מוגברת של בניית ההתנחלויות המשלימות אותה. כדי לטשטש את המהלך, מוכרזות ההתנחלויות החדשות כהרחבה או המשך של הקיימות; בפועל מדובר לעתים בהקמת התנחלויות במרחק של קילומטרים מגרעיני ההתנחלות הקיימים, כמו באזור אלפי מנשה.
מימדי התהליך מתחילים עתה להתחוור:
· תושבי היישוב הקהילתי נירית שבתחומי הקו הירוק בלמו בינתיים את הקמתה של השלוחה של התנחלות אלפי-מנשה צמוד לקו הירוק, תוך שימוש בתשתיות של נירית.
· אלפי מנשה עצמה מתרחבת כעת כדי למלא את כל האזור שבינה לבין הגדר, בין הכפרים ראס א-טירה וראס עטייה.
· צפונה משם, מול ג'איוס, אמורים להיתוסף להתנחלות צופין, המונה כ-200 משפחות, 2,100 יחידות דיור חדשות בשלוחות חדשות שייבנו על אדמות ג'איוס.
· באזור סלעית (מדרום לח'רבת ג'בארה) הופקדה תוכנית הרחבה הכוללת 2,000 יחידות דיור שייצרו רצף יישובי עד לצור-נתן, הצמודה לקו הירוק מן הצד הישראלי;
· צפונה משם מיועדת גם ההתנחלות ריחן להרחבה מאסיבית.
מדובר אם כן במהלך משמעותי של סיפוח והתנחלות בחלקה הצפוני של מערכת הגדרות, החותר להשלים את תהליך נישול הפלסטינים מאדמותיהם. טביעות האצבעות ברורות: בצופין ובאלפי מנשה היזמים הם חברות פרטיות שהוקמו על-ידי המתנחלים; באזורים אחרים היזם הראשי הוא מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית בכבודה ובעצמה. וכך, בשעה שהדיון הציבורי בישראל מתמקד באיומי המתנחלים, נמשך תהליך ההתנחלות בשטחים הכבושים בחסות הגדר ובסיועם של שלטונות הכיבוש.
המהלך משתלב באסטרטגיה ארוכת-טווח של שרון של מיסמוס הקו הירוק והרחבת ההסכמה הפוליטית להתנחלויות ולנישול על-ידי התמקדות בהתנחלויות הגובלות ב"קו הירוק" ומציעות "איכות-חיים" ו"בטחון אישי" – על-ידי הרחקת הפלסטינים, נישולם והפיכתם ל"סיכון בטחוני" (הבטחת שלומו של שאול מופז על-ידי הרס הפרדס של האלמנה זוהרייה מורשד, שאיתרע מזלו להימצא בשכנות, היא דוגמא טובה לתהליך).
תנופת ההתנחלות הנוכחית מתרחשת כרגע בתנאים פוליטיים נוחים: בתוך ישראל, הקמת ממשלת האחדות מציעה מסגרת פוליטית נוחה למיקוד מאמצי הסיפוח באזורים המיועדים ממילא לסיפוח לפי מתווה ברק-שרון, ואילו בשטחים הכבושים התרכזו שלטונות הכיבוש בחודשים האחרונים בניסיון להשליט נורמליזציה כדי להוכיח, כי תושבים הסכינו לחיים בצל הגדר.
דווקא לכן חובתנו לתרום את חלקנו בניסיון לבלום את התהליך ולהסב תשומת לב למשמעותו הפוליטית. עם הקמתה, ניתקה הגדר את תושבי ג'איוס מ-72% מאדמותיהם (8,600 דונם), בנוסף ל-500 דונם שעליהם הוקמה. הם נזקקים לרשיונות מעבר כדי להגיע לשדותיהם, אך רק מעטים מהם מחזיקים ברשיונות כאלה. הקמת ההתנחלויות החדשות – או שלוחותיה הצפוניות והמזרחיות של צופין, בניית אזור תעשייה למרגלות הגדר וסלילת כביש שיחבר את גרעיני ההתנחלות השונים – ישלימו את תהליך הנישול. חלק ניכר מן האדמות שנותרו ברשות אנשי ג'איוס יימצאו ממערב להתנחלות, וכדי להגיע אליהם יידרשו לחצות אותה. בהתאם למסורת מוכרת, יהפכו בכך תושבי ג'איוס לסיכון בטחוני, שיש למנוע ממנו לחצות את הכביש וההתנחלות בדרך לאדמותיו. הקמת הגדר משתלבת בדפוסים מוכרים של תהליך הקולוניזציה: קניית אדמות ממשתפי פעולה, הכרזה על אדמות פלסטיניות כ"אדמות מדינה", והפיכת האיכרים הפלסטינים ל"סיכון בטחוני" בשדותיהם שלהם.
תושבי ג'איוס בלטו במאבקם נגד הקמת גדרות ההפרדה. התנגדותם האמיצה בשבוע שעבר עצרה את המשך העבודות. עלינו להתייצב לצדם במאבקם. בתחילת המאבק בגדר קשה היה לחזות את האפשרויות שטומן בחובו המאבק העממי נגדה. הגיעה השעה להתייצב נגד התנחלויות הגדר.
קראו גם:
תכנית ההתנתקות מאבו מאזן, עקיבא אלדר, "הארץ", 3 בינואר 2004
שרון ומופז מקדמים התכנית לחיבור מעלה אדומים לירושלים, אלוף בן,"הארץ", 3 בינואר 2004
צה"ל מתכוון לאזרח את "מעברי הגבול" בין ישראל לשטחים, אלוף בן, "הארץ" 26 בדצמבר 2004
In Jayyus, Destruction of Land and Uprooting of Trees Lays the Foundation for a New Settlement on Village Land Isolated by the Wall PENGON/Anti-Apartheid Wall Campaign, December 18th, 2004
West Bank Apartheid: Israeli Settlement Expansion in Jayyus, David Bloom, ZNet, December 15th, 2004
Do the Wall’s Roots Start to Reveal Themselves? Abdul-Latif Khaled, December 5th, 2004
Land Plunder and Settlement Construction
in the Shadow of the Fence:
march, tree planting and demonstration on the lands of Jayyus
31.12.2004
Initiated by the Jayyus
Palestinian - Israeli Committee, Ta'ayush: Arab-Jewish Partnership,
Gush Shalom and the Israeli Committee against Home Demolitions.
Gush Shalom and the Israeli Committee against Home Demolitions.
Background
Opposite Jayyous, which lost most of its lands to the Fence,
new settlements are sprouting, presented as extensions to the existing
settlement Zufin. This construction makes part of the new fence
settlements, and marks the final stage of the fencing project. On december 10, bulldozers of the "Ge'ulat ha-Haretz" firm uprooted some 300 olive trees on the property of Toufik Hassan Salim of Jayyous. Last Sunday (19.12), Jayyous villagers courageously blocked the bulldozers that entered their lands.
Once the construction is complete, the people of Jayyous will have lost the remainder of their lands outside the Fence. Map.
The Wave of
Settlement construction along The Separation Fence
Under the shadow of the disengagement plan, a new wave of settlement construction is taking place in the West Bank. It is especially noticeable along the Green Line, from the area of Elkana and Oranit near Kufr Kassem, via Zufin (east of Kokhav Yair) all the way to Reihan in the north: Companies privately owned by the settlers, alongside state agencies, are renewing the construction of settlements and building thousands of housing units, with the objective of obliterating the Green Line and effectively annexing all the land made inaccessible to its Palestinian owners by the Fence. This operation complements the strategy of annexation and dispossession implemented by the Separation Fences.
The last two years' struggles led to some substantial, though partial, achievements: Several centers of popular resistance to the occupation formed, which blocked the progress of the Fence in some areas (the Salfit/Ariel region and around Budrus), but not in others (Jerusalem and Hebron Mount). However, it must be noted that with the current political constellation being unfavorable for actually building the Fence, the Sharon administration is making use of the lull in order to advance the infrastructure work, so that once the political tide turns the eventual erection of the Fence System will be feasible within a very short time.
While the construction of the fence itself is being stalled, work on the accompanying settlements is in full swing, ostensibly as extensions to existing settlements so as to disguise the maneuver. Often, as in the area of Alfei Menasheh, they are in fact kilometers away from the existing settlement
The extent of this process is beginning to unfold:
• The people of the Israeli community of Nirit (located on the Israeli side of the Green Line) have successfully stopped (for the time being) the construction of an extension to Alfei Menasheh settlement across the Green Line from Nirit, which was planned to rely on Nirit's infrastructure.
• Alfei Menashe itself is now expanding to fill the area all the way to the Fence, between the villages Ras a-Tira and Ras Atiya and on their lands.
• Further north, opposite Jayyous, the settlement of Zufin, some 200 family strong, is adding 2100 new housing units in new extensions, to be built on Jayyous land.
• In the area of Sal'it (south of Hirbet Jbara) a new extension plan has been deposited, adding 2000 housing units, which will create a continuous settlement stretch all the way to Zur-Nathan on the Israeli side of the Green Line.
• Further north, the settlement Reihan is targeted for massive expansion.
We are dealing, therefore, with a substantial process of annexation and settlement in the northern part of the Fences System, aimed to complete the process of dispossessing the Palestinians of their land. The fingerprints are all over: in Zufin and Alfei Menashe the entrepreneurs are private companies owned by the settlers; in other areas, the main entrepreneur is the Department of Settlement of the Jewish Agency itself. And so, while public discussion in Israel focuses on the settlers' threats, the process of settling the Occupied West Bank continues, under the auspices of the Fence and with the assistance of the occupation authorities.
This last operation fits in with Sharon's long-term strategy of obliterating the Green Line and broadening the political accord regarding the settlements, by focusing on settlements near the Green Line, which offer "a high standard of living" and "personal security"; and by getting the the palestinians out of the way through appropriating their land and turning them into "security hazards" (securing the safety of Shaul Mofaz by destroying widow Zohriya Murshad's orange grove is a case in point). The present wave of settlement is occurring under favorable political conditions: the haze and confusion surrounding the "Disengagement Plan" allow Sharon to immediately perform the components relating to the West Bank— strengthening the settlements. In Israel, founding the unity government offers a convenient political framework for focusing the annexation efforts to the areas which were in any case intended for annexation according to the Barak-Sharon trajectory; all the while, in the Occupied Territories, the occupation authorities focused over the last months on the attempt to force normalization, in order to prove that the Palestinians have accommodated themselves to life under the shadow of the Fence. The Fence enables the entrepreneurs who build settlements security for their investments; to those who seek to settle in safety. it guarantees an effective separation from the dispossessed local population and fast development-annexation.
Precisely for those reasons, it is our duty to contribute our share in the attempt to block this process, and to divert the attention to its political significance and the destruction it entails. When constructed, the Fence cut off the people of Jayyous from 72% of their lands (8,600 dunum), in addition to the 500 dunum on which it was constructed. The people of Jayyous now need permits in order to cross over to their fields, but only a few of them hold such permits. The villagers grow citrus, guavas, olives, and more. the agricultural production of the village fulfilled a central place in the whole area—because of the extent of the land, their fertility and the advanced cultivation systems. These were all destroyed by the Fence: all 6 water-wells of the village are outside the Fence, and the people now have to buy water from surrounding villages. Drying Jayyous accelerated the process of dispossession: at times the occupation authorities prevented the access even permit holders, not allowing maintenance of irrigation systems and caring for plants. This way, according to our data, 15,000 citrus trees died. drying the agriculture and destroying the surrounding enable the conversion of fertile lands into a real-estate object, in the process of colonization.
Constructing the new settlements—be it the northern and eastern outposts of Zufin, building an industrial zone at the foot of the Fence or making a road to connect the different settlements—will bring to completion the process of dispossession. A substantial part of the lands which are left in the hands of the people of Jayyous will be west of the settlements, and in order to reach them they will have to cross the settlements. Based on existing tradition, that will turn the people of Jayyous into a security risk, that must be prevented from crossing the road and the settlement on their way to their fields. Raising the Fence becomes part of a well known pattern in the process of colonization: buying land from collaborators, declaring Palestinian lands as "State Lands", discontinuing local communities and disturbing the social and economical texture of life, drying the agriculture and transforming farmers into a "security risk" in their own fields.
The people of Jayyous stood out in their struggle against the construction of the Separation Fences. Their courageous resistance last week stopped the continuation of the work. We ought to stand alongside them in their struggle. At the beginning of the struggle against the Fence it was difficult to foresee the possibilities embedded in the popular struggle against it. Now is the time to rise against the Fence Settlements.
Further reading:
Trapped like mice, Jamal Juma, ZNET, 9 January 2005
Palestinian State as Israeli Demand, Azmi Bishara, AlAhram Weekly, 23 December 2004
In Jayyus, Destruction of Land and Uprooting of Trees Lays the Foundation for a New Settlement on Village Land Isolated by the Wall PENGON/Anti-Apartheid Wall Campaign, December 18th, 2004
West Bank Apartheid: Israeli Settlement Expansion in Jayyus, David Bloom, ZNet, December 15th, 2004
Do the Wall’s Roots Start to Reveal Themselves? Abdul-Latif Khaled, December 5th, 2004