|
עודכן ב- 05:28 13/01/2005
עסקה שוברת אמון [מאמר מערכת]"ההר יוליד עכבר", טענו אנשי התנועה האיסלאמית לפני כשנתיים, כשראשי התנועה נעצרו בחשד לביצוע עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה. אתמול הסתבר שצדקו. עסקת הטיעון שעליה חתמו החשודים עם המדינה מעידה לפחות על כך, שההאשמות החמורות ביותר נמוגו. אין בעסקת הטיעון אזכור לקשר בין השייח ראאד סלאח למודיעין האיראני, לא לכך שאיש הקשר נביל מחזומה היה סוכן איראני, ובכתב האישום המתוקן צוין, שמדובר בפעיל טרור "בעל קשרים הדוקים עם ארגוני טרור בסוריה ובלבנון" ופעיל התנועה מחמוד מחאג'נה ידע על כך רק בדיעבד. אישומים מדרגת חומרה נמוכה יותר - מגע עם סוכן חוץ ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת - נותרו על כנם. כל זאת בסוף משא ומתן ארוך שהחל בקיץ שעבר, כשגם התביעה הבינה כנראה, שהבסיס לההאשמות החמורות רעוע. עסקת הטיעון מטילה חשד כבד על צדקת עילת המעצר מלכתחילה, והיא עלולה לערער את האמון שהשב"כ מבקש לקבל מהציבור בכל פעם שנעצר אזרח ערבי ישראלי. האמון ניתן בלא עוררין מתוך הנחה, שנעשתה מובנת מאליה בציבור, שמעצר כזה הוא של מי שביצע, או מתכוון לבצע, עבירות חמורות נגד המדינה. עסקת הטיעון גם מחזקת את התחושה, שמעצרים ביטחוניים במגזר הערבי נעשים בקלות רבה מדי, בלא הקפדה מספקת על טיב הראיות, מתוך הישענות על כך שלא תהיה תגובה ציבורית רועשת שהרי הערבים נתפשים בעיני חלק בציבור היהודי כציבור שכולו עוין את מדינת ישראל. מובן, שאין לנקות עבריינים אמיתיים ומפגעים מקרב הערבים בישראל; אלה שנעצרו, נשפטו והורשעו על פי דיני הראיות המקובלים במשפט הישראלי. ה"עכבר" שהוליד הר האישומים הראשון מעלה שאלות ביחס להתנהלותם של השב"כ ושל המערכת המשפטית - שהתירה את המעצר הארוך של החשודים עד עסקת הטיעון - במקרים אחרים. מקרה ראוי לעיון הוא, למשל, זה של טלי פחימה, שנעצרה במעצר מינהלי כארבעה חודשים והוגש נגדה כתב אישום חמור. לנוכח עסקת הטיעון עם ראשי התנועה האיסלאמית לא מיותר לתהות, מה מספר ההאשמות, המעצרים, ובעיקר המעצרים המינהליים המוטלים על תושבים פלשתינאים בשטחים, אשר לא היו עומדים בקריטריונים של מדינה דמוקרטית ומתוקנת. השגרה בישראל היא, שבכל פעם שאזרח ערבי ישראלי נעצר או נחשד בעבירה נגד ביטחון המדינה מוטל מיד כתם כבד על נאמנותם של כל האזרחים הערבים. בהתחשב במשמעויות החברתיות והפוליטיות, היתה נדרשת מידה רבה יותר של זהירות ואיפוק בכל תהליך המעצר, החקירה וקבלת ההחלטות במקרה הזה של מעצר ומשפט של מי שנתפשים כמנהיגי ציבור ערבים. מוסדותיה של מדינת ישראל בכלל ורשויות הביטחון והמשפט בפרט מחויבים לבחון את עצמם היטב, להפיק לקחים, ובעיקר להיזהר ממהלכים שיעודדו חשדות קולקטיוויים. |
|||||||||
 |
|||||||||
| כל הזכויות שמורות ,"הארץ" © | |||||||||