w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 05:58 21/02/2005

מהומות אוקטובר: עדיין אין נאשמים

ראש מח"ש, עו"ד הרצל שבירו, מסביר בראיון ראשון למה אף על פי שנחקרו מאות שוטרים לא אותרו היורים במהומות אוקטובר 2000, ומספר על המאבק של מח"ש ב"קשר השתיקה" של אנשי משטרה ומג"ב


"קשר השתיקה" הוא אחת התופעות הקשות, המקשות על חוקרי מח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים) בעבודתם. מדובר בשוטרים, או באנשי משמר הגבול, שאינם מוכנים לספק מידע חיוני לחוקרים על חבריהם שהפעילו אלימות חריגה כלפי נחקרים או במהלך פיזור הפגנות. "שוטרים ואנשי מג"ב חושבים שאם חברם חרג מההוראות, זה לא דבר שמחייב אותם לדווח עליו לממונים עליהם ולכן איננו זוכים לשיתוף פעולה של שוטרים נגד חבריהם, בעיקר לא בתלונות של עבירות בדבר שימוש בכוח בתפקיד", אומר ראש מח"ש, עו"ד הרצל שבירו, בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו לפני כשנתיים.

"אתן לך דוגמה. לפני כשנה קיבלנו תלונה מאזרח על כך שקצין משטרה הכה אותו. הקצין הכחיש את הטענה בתוקף. גם שני מתנדבים במשטרה שנחקרו, אישרו את גרסת הקצין. במקרה כזה אין לי שום מוצא אחר אלא לסגור את התיק נגד קצין המשטרה מחוסר ראיות, אבל איתרע מזלו של אותו קצין, ועל המרפסת בסמוך למקום האירוע עמד אדם שתיעד את האירוע, ובצילום רואים בבירור כיצד הוא מכה את האזרח". הקצין הודח מהמשטרה. מאוחר יותר הוא נתפס בעבירת מין די חמורה. "למזלנו, כיום הוא מחוץ לשורות המשטרה".

דרור ליצרים האפלים

שבירו מודה כי "הבעיה שלי היא כיצד לפצח את 'קשר השתיקה'. אני מצפה שמפקדי המשטרה, היודעים ששוטרים שתקו בחקירה ולא שיתפו אתנו פעולה כדי לגונן על חבריהם, יסיקו לגביהם את המסקנות. בעיה דומה קיימת גם במג"ב. היו שם כמה מקרים שבהם נתקלנו בקשר מוחלט של שתיקה, כמו למשל בנטף, כששוטרי מג"ב לקחו שני פלשתינאים, התעללו בהם בצורה קשה, הכו אותם באלות, הכניסו אבנים לפיהם ועל גופם היו סימנים מהמכות הקשות. גם באבו דיס היה מקרה קשה של התעללות כששוטרי מג"ב שפכו שתן לפיהם של כמה פלשתינאים. בשני המקרים האלה, בשל קשר השתיקה של חבריהם היה לנו קשה לאתר את העבריינים ולהעמיד אותם לדין". בסופו של דבר, בשני המקרים השוטרים הועמדו לדין ונענשו בחומרה.

ראש מח"ש הראשון, פרקליט המדינה ערן שנדר, אמר בעבר ל"הארץ" כי התנהגות אלימה כלפי פלשתינאים היא תולדה של תחושה שדמם של הערבים מותר. זו גם תחושתך?

שבירו: "לא, המשפט הזה איננו מקובל עלי. העבודה של מג"ב היא חשובה. יש לזכור שמדובר בחיכוך עם אוכלוסייה פלשתינית. עלינו להציב מראה בפני החברה ולומר לה: דעי לך, החיכוך הוליד את התופעות האלה של התעללות או התעמרות. השוטרים הצעירים האלה עומדים מול אוכלוסייה, שאנו בעימות מתמיד אתה. זה לא סוד שאחרי אירוע חבלני מספר גדול יותר של שוטרי מג"ב שהתעמרו בפלשתינאים, טענו כי התנהגו כך משום שחבריהם נפגעו והם רצו לנקום, ובדרך זו נתנו דרור ליצרים האפלים. התפקיד שלנו הוא לאתר את העבריינים ולהעמיד אותם לדין".

ארבע שנים וחצי לאחר אירועי אוקטובר 2000, שבהם נהרגו 12 אזרחים ערבים ופלשתינאי אחד מהשטחים בעת ההפגנות הקשות שהיו בגליל, עדיין לא אותרו השוטרים שפתחו באש על המפגינים וגרמו למותם. לפני חודשים ספורים קבל השופט תיאודור אור (שעמד בראש ועדת החקירה הממלכתית) על כך, שאף על פי שהוועדה דרשה לקיים עשר חקירות שונות על האירועים, שבהם נהרגו אזרחים מאש השוטרים, עדיין לא גובשה אף המלצה.

שבירו מסביר את הקושי: "אירועי אוקטובר 2000 היו מאוד יוצאי דופן במורכבותם. מדובר באירועים שהשתתפו בהם אלפי מפגינים ומאות שוטרים וזו היתה סמי-לחימה. בזמנו התקבלה החלטה שמח"ש לא תנהל חקירה במקביל לוועדת אור, כי הדבר עלול להפריע לעבודת הוועדה. כשוועדת אור פירסמה את המלצותיה היא הטילה עלינו לחקור באופן גורף את כל האירועים שבהם נהרגו אזרחים. לא היתה אפילו אבחנה בין אירועים שיש לגביהם תשתית ראייתית לאירועים אחרים. מאז פעלנו באינטנסיוויות רבה מאוד, חקרנו ותישאלנו מאות שוטרים, אבל יש לנו בעיה בשיתוף הפעולה עם המתלוננים. בסוף החודש עומד להתקיים בבית המשפט דיון בבקשה שלנו להוצאת גופותיהם של כמה מההרוגים במהומות מהקבר, כי אין היענות לכך מצד המשפחות. הטיפול בחלק מהתיקים הסתיים. אני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל לסכם את החקירות".

אתה לא חושש שיאשימו אתכם בטיוח החקירה? האם ייתכן ש-13 בני אדם נהרגו בהפגנות ואיש מהשוטרים שירו לא יאותר ויועמד לדין?

"יש לנו בעיה, משום שאין לנו זירה. אין לנו קליעים או תרמילים. בהפגנות שהיו למשל באום אל-פחם, היו מאות שוטרים מול אלפי מפגינים. איך אתה מבודד, עם כל סכנת החיים של השוטרים ויידוי האבנים עליהם, את אותו שוטר ספציפי שירה, ומחליט שהוא עשה זאת שלא כדין, כשאינני יודע מי ירה כדורי גומי ומי ירה אש חיה?"

השוטרים של מח"ש

האשמות רבות הוטחו בחודשים האחרונים במח"ש. סגן השר לביטחון פנים, יעקב אדרי, דרש משר המשפטים לבחון מחדש את פעילותה של המחלקה. יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ יורי שטרן, כינס שתי ישיבות מיוחדות לדיון בתפקודה של מח"ש, שבמהלכן נמתחה עליה ביקורת חריפה על יחסם של שוטרים כלפי עולים חדשים. גם נציגי ארגון "מוסאווא", הפועל למען זכויות אזרחי המדינה הערבים, קבלו על התנהגות אלימה של שוטרים ואנשי מג"ב.

אחת הבעיות של מח"ש היא שמתוך כ-80 חוקרים במחלקה, כ-50 הגיעו משורות המשטרה. שבירו מודה כי זו אחת הסיבות שהביאו אותו ליזום את ההצעה "לאזרח" את מח"ש. "היחידה הוקמה ב-1992 כי חשבו שאין זה נכון ששוטרים יחקרו עבירות של אנשי משטרה. אבל משום שלא היה מצאי מספיק של חוקרים בישראל, מרבית החוקרים שהובאו למח"ש, בהשאלה, היו חוקרי משטרה שהניסיון שצברו במהלך השנים לא יסולא בפז", אומר שבירו. "בתחילה חשבו שהמודל הזה יהיה זמני, כי הוא אינו נקי מבעיות, משום שמבחינת הציבור גם כיום עדיין שוטרים חוקרים שוטרים ואנחנו תלויים במשטרה בכוח האדם שאנו קולטים וזו בהחלט תלות בעייתית. זה לא מצב אידיאלי, אבל יש קושי רב בגיוס 50 חוקרים בבת אחת מהשוק האזרחי".

המורכבות הרבה בפעילות מח"ש נובעת מהעובדה שחלק נכבד מהתלונות המוגשות נגד שוטרים מקורן בעבריינים, שרוצים בדרך זו לשבש את החקירה נגדם. "אני לא מוציא מכלל אפשרות שהמתלוננים, בכללם עבריינים, עושים בנו שימוש בעצם הגשת התלונה. גם אחרי שפינו את המתנחלים מחוות יצהר הוצפנו בתלונות נגד שוטרים, בטענה שהכו אותם במהלך הפינוי. גם בני זוג, שאחד מהם שוטר, יכולים לעשות בנו שימוש. עלינו לנטרל את השימוש לרעה שעושים בנו ולחקור ביסודיות את התלונות שראויות לחקירה. בכל מקרה עלינו להפעיל את השכל הישר ולראות אם עושים בנו שימוש מגמתי שלא לצורך. במקרים שבהם ברור לי שחקירת השוטר החשוד בשימוש בכוח נגד עבריין עלולה לפגוע בהעמדת העבריין לדין, אשתדל לסיים את החקירה בתוך שבועות ספורים. בכל חקירה עלי למצוא את האיזון בין מילוי תפקידי הציבורי בחקירת תלונות נגד שוטרים שסרחו כדי שתהיה לנו משטרה הגונה יותר, לבין הניסיונות להשתמש בנו כדי לסרס את החקירה".

בסך הכל יש לנו משטרה מושחתת ואלימה?

"אין לנו משטרה מושחתת, אלא יש לנו תופעות של עבריינויות מקומיות, שאנו מטפלים בהן. לגבי השימוש בכוח, אין ספק שהתופעה הזאת רחבה הרבה יותר מכפי שהייתי רוצה שתהיה ויש להילחם בה, כי המטרה שלנו היא שתהיה לנו משטרה יותר טובה ולפעול לכך שהיא תאכוף את החוק בצורה יותר נכונה".



מח"ש: השתפרנו בשיעור ההעמדה לדין

מתוך 1,356 תלונות שהוגשו אשתקד למח"ש נגד שוטרים ואנשי מג"ב, רק כ-144) 11% איש) הועמדו לדין פלילי וכ-215) 16% איש) הועמדו לדין משמעתי. שבירו אומר כי ממצאים הם בגדר שיפור לעומת שנת 2003, שבה בעקבות 1,785 תלונות - רק כ-154) 9% איש) הועמדו לדין פלילי וכ-170) 10% איש) הועמדו לדין משמעתי. אין בידי מח"ש נתונים באשר למספר הנאשמים שהורשעו. גם אין בידיה פירוט של מספר השוטרים הכחולים ומספר אנשי מג"ב שהועמדו לדין.

הפער הגדול בין מספר התלונות למספר כתבי האישום נובע, לדברי שבירו וסגנו עו"ד שלמה (מומי) למברגר, מכך שחלק ניכר מהתלונות אינו בתחום טיפולה של מח"ש. על פי חוק מח"ש מוסמכת לטפל רק בתלונות על עבירות חמורות: שימוש בכוח, עבירות מין, שוחד וגניבה, ורצח. שבירו ציין כי "חלק ניכר מהתיקים נסגרים בשל 'חוסר אשמה', כלומר לא נמצאו ראיות מוצקות נגד השוטר שעליהן אפשר לבסס כתב אישום. ב-87% מהמקרים, שבהם החלטנו להגיש כתב אישום, השתכנע בית המשפט שנעברה עבירה, אבל לא בכל המקרים הוא הרשיע את השוטר, כי לא רצה להוסיף לו כתם".

שבירו דוחה את הביקורת שהחקירות במח"ש נמשכות לעתים שנתיים עד שלוש. "בעבר, משום שתיקים נתקעו בפרקליטות תקופה ממושכת בשל העומס הרב, היה עיכוב בטיפול, אבל מאז שאנו פועלים בצורה עצמאית, גם כחוקרים וגם כתובעים בבתי המשפט, הטיפול שלנו במרבית התיקים, למעט חריגים, מסתיים בתוך שלושה חודשים. נכון שלאחר מכן יכול המשפט עצמו להימשך לעתים כמה שנים, אבל זה כבר לא תלוי בנו".
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©
This page: www.taayush.org/20050221-octoberh.html