תשוחרר טלי פחימה!
הישיבות
הבאות במשפטה של טלי ייתקיימו רק בסוף חודש יולי. ישיבות נוספות נקבעו
לספטמבר(!)
טלי פחימה תשב לפחות שנה וחצי (לפני גזר-הדין) בכלא על דברים שכל אחד
מאיתנו חשב,
עשה, או רצה לעשות ולא היה אמיץ
מספיק.
ביום ראשון, ה-30
בינואר 2005, בבית המשפט העליון בירושלים, פירסם השופט אליקים רובינשטיין
את
החלטתו לקבל את הערר של המדינה על החלטת בית-המשפט המחוזי להעביר את טלי
פחימה
למעצר-בית, ולהשאיר את טלי במעצר עד תום ההליכים. בין היתר כותב
רובינשטיין כי
"לפנינו מסוכנות של אדם המזדהה משמעותית עם מטרה אידאולוגית, שעה שהגבול
בין
הבעת הזדהות לגילויים של סיוע היטשטש וכמו נמחה; ובכך נעשה אדם 'שבוי
מטרה'",
וזאת "גם אם יכלו אחרים לקרוא את החומר".
ב-24.1.2005
החליטת השופט גורפינקל בבית במשפט המחוזי בתל-אביב לדחות את בקשת המדינה
למעצר עד
תום ההליכים ולהעביר את טלי למעצר בית. בניגוד לעשרת השופטים שפסקו לפניו
בעניין
טלי בערכאות השונות, נדמה כי השופט גורפינקל היה הראשון שאכן עיין בחומר
בצורה עניינית
ולא התרשם ממסכת ההפחדה והאיומים של השב"כ והפרקליטות שאינה מגובה באף
ראייה.
השופט רובינשטיין שינה את ההחלטה ו"יישר קו" שוב עם המערכת.
ביום א', ה-26
בדצמבר 2004, הוגש כנגד טלי פחימה כתב אישום המייחס לה עבירות של "סיוע
לאויב
במלחמה, מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ, החזקת נשק בלא רשות
ע"פ דין, תמיכה בארגון טרוריסטי, והפרת הוראה חוקית". הסעיפים
המפחידים הללו,
שהרשעה בגינם יכולה להוביל לשנים ארוכות בכלא, מסתכמים בחשד שטלי
פחימה הקריאה
והסבירה לפעילי "גדודי חללי אלאקצא" בג'נין מסמך ששכח הצבא במחנה, ושתיעד
מבצע שנועד להרוג או לעצור את "המבוקשים" המצוינים בו. "לאור
הסבריה של הנאשמת", קובע כתב האישום, "הורה בהמשך זביידי למבוקשים
להסתתר עד לאחר סיומו של המבצע הצבאי… המבוקשים אשר ביצעו את הנחייתו של
זביידי והסתתרו,
לא נעצרו". כמו כן נאשמת טלי בעבירה של תמיכה בארגון טרוריסטי, בשל
התבטאויותיה באמצעי התקשורת כנגד חיסולו של זביידי והצהרותיה כי תשמש לו
"מגן
אנושי". אישומים מינוריים יותר בכתב-האישום מתייחסים לטענה כי טלי החזיקה
ברובה וירתה בו יריה אחת, ולעצם הכניסה לג'נין ולמפגש עם הלוחמים במחנה
הפליטים. לא צריך להיות מומחה לבטחון בשביל
לדעת שמבוקשים לא צריכים את
טלי פחימה בשביל לדעת שהצבא מחפש אחריהם, ובודאי לא על מנת לקרוא מסמכים
צבאיים
הנופלים לידיהם. כשרואים את "המסמך הסודי" המכיל בעיקר תמונות וצילומי
אוויר, הרי ממש לא ברור מה יש להקריא, ומה צריך להסביר.
טלי פחימה נעצרה
ב-9 באוגוסט 2004
בדרכה לג'נין, ונחקרה במשך 28 ימים בחקירה קשה בשב"כ, שכללה הטרדות
מיניות,
תא מזוהם בו דלוק אור 24 שעות ביממה, כיסוי עיניים ואזיקה מכאיבה.
ב"חקירה" ניסו החוקרים "להפוך את טלי ליהודיה טובה" (כך הם
אמרו לה), ולשכנע אותה כי אין כיבוש, ולמרות הפצרותיה סירבו לומר לה במה
היא נחשדת
באופן ספציפי. כשלא נמצאו כנגדה שום ראיות היא הועברה למעצר מנהלי – שלושה
חודשים
היתה טלי עצורה בבידוד בכלא נוה תרצה, קורבן להתעללויות של הסוהרים שהיו
האנשים
היחידים, מלבד אמה ועורכת הדין שלה אותם ראתה (כמעט חודש מתוך אותם שלושה
חודשים
"בילתה" טלי בצינוק, כשהיא "מוענשת" במניעת קנטינה, סיגריות,
חפצים אישיים כגון שמפו ומשחת שיניים, מכתבים וספרים). ב-5 לדצמבר, יום
לפני דיון
בבית-המשפט המחוזי באישור המשך המעצר המנהלי, היא הועברה שוב לשלושה
שבועות של חקירת
שב"כ. גם חקירת שב"כ זו כללה עינויים והתעללויות פיזיות ונפשיות. בימי
החקירה הראשונים נקשרה טלי באזיקים לכיסא מאחורי הגב, ונמנעו ממנה הליכה
לשירותים
וטיפול רפואי. בתום חקירה זו הוגש כתב האישום.
בשמונת החודשים
האחרונים יצרו שלטונות
הבטחון ומערכת המשפט הישראליים את הרושם כי טלי פחימה עברה עבירות חמורות
כנגד
"בטחון המדינה", כי סייעה לביצוע פיגועים, וכי היא מסוכנת לציבור. מסע
ההסתה נגדה גובל בהתרת דם.
טלי פחימה היא
פעילה פוליטית. מתוך
התעניינות פוליטית ואנושית היא יצרה קשרים עם חברים בארגון הפתח (גדודי
חללי אל-אקצה)
במחנה הפליטים ג'נין, ובעקבות נסיון להתנקש בחייו של ראש הארגון, זכריה
זביידי,
הצהירה בעבר בכלי התקשורת על נכונותה לשמש לו "מגן אנושי". היא ביקרה
פעמים מספר במחנה הפליטים ג'נין, והחל מחודש מאי החלה בנסיון להקים
פרוייקט העשרה
(ספריה וכיתת מחשב) לילדי מחנה הפליטים, אשר סוכל עקב מעצרה. כל פעילותה
של טלי
היתה גלויה, וחלק ניכר ממנה תועד על-ידי התקשורת הישראלית ביוזמתה של טלי.
טלי
פחימה נמצאת בכלא כבר
שמונה חודשים מכיון שבעצם פעילותה בקרב פלסטינים, בעצם הזדהותה עם המאבק
הפלסטיני
להיפטר מהכיבוש, היא מאיימת על יסודות התפיסה הישראלית השוללת כל צורה של
מאבק נגד
הכיבוש. בעצם נוכחותה במחנה הפליטים בג'נין היא מאיימת על התעמולה הרואה
במאבק נגד
הכיבוש רצון להשמדת ישראל והיהודים – ההשקפה שמייצרת את הטרור ואשר נבנית
ממנו.
ההשקפה שבונה התנחלויות, הורסת בתים ותשתיות, מפעילה מדיניות של חיסולים,
מקימה
חומות ומחסומים.
מה אפשר לעשות:
סולידריות: הזדהות
כל אחד מאיתנו חשובה במיוחד בזמנים קשים כאלה - עלינו להראות את
הסולידריות שלנו
עם טלי, הנרדפת ומעונה על מאבקה נגד הכיבוש. חשוב להגיע לישיבות בבית
המשפט
ולאירועי סולידריות עם טלי. להצטרפות לרשימת
התפוצה ולקבלת עדכונים: freetalifahima@yahoo.com
תרומות: ההגנה המשפטית
והציבורית למענה של
טלי פחימה דורשים משאבים רבים. כל תרומה תתקבל בברכה. המחאות יש לשלוח
לת.ד 1335,
כפר סבא, מיקוד 44113, או ע"י העברה לחשבון 119442 בבנק פועלים סניף 679
(לפקודת "מטה הקואליציה"). אנא ציינו כי ההמחאה היא עבור ההגנה על טלי
פחימה.
מכתבים לטלי: טלי מבקשת
להודות לכל מי שכתב
לה מכתבים. המכתבים הגיעו לטלי (מלבד אלה שנשלחו בזמן חקירת השב"כ) והם
מאוד
חשובים לה, כי הם מהווים את הקשר האנושי הכמעט יחיד שלה עם החוץ (מלבד
עוה"ד,
היחידה שמבקרת את טלי היא אמה, שמותר לה לבקר רק פעם בשבועיים). טלי
מעדיפה שלא
לכתוב חזרה מהכלא (כיוון שהמכתבים נקראים על-ידי שלטונות הכלא, מצונזרים
ולעתים אף
לא נמסרים), ומבקשת להמשיך לכתוב לה למרות היעדר התגובה מצידה.
הכתובת:
טלי פחימה
כלא נווה תרצה
ת.ד. 297
רמלה 72100
למען סולידריות
ישראלית-פלסטינית נגד הכיבוש!
www.freetalifahima.org
This page: www.taayush.org/20050404-tfh.html