w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 06:32 04/04/2005

הפתרון של ישראל לאשפה שמצטברת באזור השרון: העברתה למזבלה בשטחים

הקמת המזבלה היא הפרה של החוק הבינלאומי שאוסר ניצול שטחים כבושים. האשפה תסכן את מי התהום ואת קידוחי המים הפלשתיניים באזור


מזבלה חדשה, שמיועדת לקלוט עשרות אלפי טונות אשפה מישראל, נבנית בימים אלו במחצבה ליד ההתנחלות קדומים בשומרון. זו הפעם הראשונה מאז כיבוש השטחים ב-1967, שישראל מאשרת הקמת מזבלה מעבר לקו הירוק, שמיועדת לקליטת אשפה רק מישראל. המזבלה, שנמצאת בשלבי אישור סופיים, מהווה הפרה של החוק הבינלאומי ויוצרת חשש לזיהום של אקוויפר ההר וקידוחי מים פלשתיניים באזור.

מחצבת אבו שושה, בין קדומים לשכם, היא המחצבה הגדולה ביותר בגדה. בקרקעית המחצבה עמלים בימים האחרונים דחפורים ומשאיות, שמזיזים ערימות אשפה גדולות ומכסים את קרקעית האתר באדמה חומה כבדה. העבודות הן חלק מהכשרה שמבצעת "פארק בראון" - חברה כלכלית משותפת של מועצות קדומים, קרני שומרון ומועצה אזורית שומרון - להפיכת המחצבה למזבלה.

המזבלה קיבלה את אישור המינהל האזרחי ומשרד התשתיות, ונמצאת לקראת קבלת אישור סופי מהמשרד לאיכות הסביבה. עם זאת, מבדיקת "הארץ" עולה שבנובמבר 2004 החלה החברה שמפעילה את המזבלה לפנות אליה אשפה - ללא אישור. פינוי האשפה נפסק לאחר שהדבר נודע למינהל האזרחי, שהוציא צו לעצירת הפינוי, ולאחר שכבר פונו למקום מאות טונות אשפה. המינהל אישר אתמול ל"הארץ", כי את ההנחיה לשפיכת אשפה באתר נתנה ראש מועצת קדומים, דניאלה וייס. הפינוי אמור להתחדש עם השלמת עבודות התשתית, שנמשכות במקום גם היום, וקבלת האישורים הסופיים.

בדיקת "הארץ" מגלה כמה בעיות מהותיות בהקמת המזבלה סמוך לקדומים - הקמת המזבלה היא הפרה של החוק הבינלאומי, שאוסר ניצול שטחים כבושים על ידי מדינה כובשת; אנשי מקצוע טוענים שהמזבלה תסכן את מי התהום של אקוויפר ההר ואת קידוחי המים הפלשתיניים באזור; בנוסף, לא ברור כיצד דחפורים מכשירים את המחצבה למזבלה על אף שלא ניתן היתר סופי למזבלה? ואיך נבחרה חברה פרטית להקים ולהפעיל מזבלה רווחית על אדמות מדינה, ללא מכרז? (ראו בהרחבה במסגרת נפרדת)

איך הכל התחיל?

שלוש מועצות מקומיות - קדומים, קרני שומרון ומועצה אזורית שומרון - הקימו ב-1997 את חברת "פארק תעשיות ע"ש אורי בראון בע"מ". אחד הנכסים שהועברו לחברה הוא שטח מחצבת אבו שושה. נסיבות העברת שטח המחצבה למינהל האזרחי אינן ברורות. ואולם, גורמים באזור קדומים אומרים שאבו שושה, משפחה פלשתינית אמידה, נדרשה לשלם כסף רב על חובות למינהל האזרחי לאחר שנים של חציבה, והעדיפה להעביר את המחצבה ל"ממונה על רכוש נטוש במינהל האזרחי" - הגוף המקביל במינהל האזרחי למינהל מקרקעי ישראל.

ב-2002 החלו ב"פארק בראון" לקדם תוכנית להפיכת חלק ממחצבת אבו שושה למזבלה. יוזמת התוכנית היא מועצת התכנון של המינהל האזרחי; החברה המבצעת היא חברת "ד.ש.א." מנתניה; בעל הקרקע הוא הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש במינהל האזרחי.

בינואר 2004 החליטה מועצת התכנון לתת תוקף לתוכנית, כשתנאי להוצאת היתר בנייה הוא אישורם של נספחים שונים, כמו ניקוז ואיכות סביבה. ואולם, בדיקת "הארץ" מגלה ששפיכת פסולת במקום מתנהלת כבר חצי שנה, ללא היתר או פיקוח סביבתי. גם העבודות שנצפו השבוע באתר נעשו לפני שנחתמו נספחי הביצוע הסופיים.

הפרה של המשפט ההומניטרי

מלבד העובדה שהמזבלה פועלת ללא האישורים המתאימים, עצם הקמתה מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי. יחזקאל ליין, ראש אגף המחקר בארגון "בצלם", אומר כי "מדובר בתוכנית פסולה לחלוטין מבחינה מוסרית, שמהווה הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. אסור למדינה הכובשת לבצע מעשים בשטח הכבוש שאינם נובעים מתוך שיקולים צבאיים (במובן המצומצם של המלה), ואשר לא נועדו לענות על צורכי האוכלוסייה הנכבשת. בנוסף, עלולה תוכנית זו לפגוע גם בזכויות האדם של הפלשתינאים ממגוון סיבות, בהן פגיעה ביכולת ההתפתחות האורבנית של היישובים שיהיו סמוכים למזבלה וזיהום של מי התהום בגדה".

ליין מביא מדבריו של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, כי "תקנות האג סובבות סביב שני צירים מרכזיים. אחד - הבטחת האינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של התופס בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית; האחר - הבטחת צרכיה של האוכלוסייה האזרחית בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית (...). אין המפקד הצבאי רשאי לשקול את האינטרסים הלאומיים, הכלכליים, הסוציאליים של מדינתו שלו, עד כמה שאין בהם השלכה על האינטרס הביטחוני שלו באזור או על האינטרס של האוכלוסייה המקומית (...)".

ממחצבה למזבלה

הרעיון להסב מחצבה ישנה למזבלה אינו חדש. המשרד לאיכות הסביבה אף מעודד שיקום מחצבות בדרך זו, בתנאי אחד: הפסולת תהיה פסולת יבשה. בישראל יש שני סוגי פסולת - פסולת יבשה, שמורכבת ברובה מפסולת בניין; ופסולת רטובה, שכוללת בעיקר פסולת ביתית שאינה מתאימה לשיקום מחצבות. זאת, בגלל הסיכון בחדירת "תשטיפים" עם חומר אורגני למי תהום.

לפני כמה שנים נעשה בישראל ניסיון להפריד פסולת רטובה לשניים - פסולת אורגנית (אשפת מזון וכו') שמופנית לאתרי פסולת רגילים, ופסולת ביתית "יבשה" עם שאריות אורגניות. לפסולת מסוג זה קוראים "ריג'קט", ומותר שיהיו בה עד 5% של שאריות אורגניות, למשל קרטון ביצים או קרטון חלב עם מעט נוזלים. ואולם, ניסיון שנעשה ב-2002 בכמה מזבלות בצפון לשלב פסולת יבשה עם פסולת "ריג'קט" נכשל, ולמזבלות הגיעה אשפה עם יותר מדי חומר אורגני. בשנים האחרונות בוטלה כמעט לחלוטין ההפרדה בין פסולת ביתית יבשה לרטובה.

במזבלה המתוכננת בקדומים נקבע בתקנון התוכנית מיוני 2003, שהמזבלה תקלוט רק "פסולת מוצקה שאינה מכילה מרכיבים אורגנים רקבוביים (...) ואינה מכילה חומר מסוכן". פסולת "ריג'קט", שכוללת שאריות חומרים אורגנים, לא אוזכרה ככל. על סמך התקנון אישרו אנשי המשרד לאיכות הסביבה ואנשי נציבות המים במשרד התשתיות את הקמת המזבלה. אבי נוביק מחברת "שחף", עורך המסמך הסביבתי, אמר השבוע ל"הארץ" שכשהכין את הדרישות הסביבתיות לקלוט פסולת במקום, הוא התייחס אך ורק לפסולת יבשה, וכי "אם היה יודע שתיקלט פסולת מסוג 'ריג'קט', היה כותב מסמך סביבתי שונה".

גורם שהיה מעורב בתכנונים השונים אמר שבמינהל האזרחי לא הסכימו לשנות את התוכניות בהתאם לסוג הפסולת במזבלה. עוד אמר הגורם, כי אם היה מדובר ברשות תכנונית "בתוך שטח ישראל", אין ספק שאנשי המקצוע היו מצליחים לכפות שינוי על המתכננים. "קיבלנו מהמינהל האזרחי רמזים שמה שלא נגיד, לא יתכננו את המזבלה מהתחלה. הסבירו לנו שהתוכנית לא תשונה, ושאנחנו יכולים במקרה הטוב להוסיף דרישות לאטימת הקרקע במזבלה לפי השינוי בסוג הזבל שיגיע למזבלה", אמר הגורם.

בפברואר 2004 אישרה ליהי לרון, מהמחלקה למשאבי מים בנציבות המים, את התוכנית, אך הזהירה: "האזור נמצא מעל מחשופי האגן הצפוני מזרחי של אקוויפר ההר (...) מדובר באזור רגיש מבחינה הידרולוגית (...) יש להקפיד על איטום מוגבר". לרון, שפרשה מאז מתפקידה, הדגישה גם שהסימוכין למכתבה הוא התקנון, שקבע כי רק פסולת היבשה תגיע למזבלה.

הממונה על בקרת זיהום בנציבות המים, דני גרינוולד, כתב ביוני 2004 מסמך שכותרתו: "מידע הידרולוגי וחוות דעת עקרונית להטמנת פסולת יבשה במחצבות". המסמך מתייחס למחצבות שונות, אחת מהן היא המחצבה בקדומים. עקב קצר בתקשורת ופרישתה של לרון לא ידע גרינוולד על חוות הדעת הקודמת שלה, וכתב חוות דעת חדשה ועצמאית, שבה פסק: "באזור המחצבה מי התהום הם בגובה 250 מטר מתחת לחציבה (...) איכות המים טובה. קידוח דיר שרף מפיק מי שתייה במרחק 620 מטר מהאתר (...) נחל שכם מרחק 420 מטר מהאתר (...) עקב הקרבה לקידוח המים המפיק מהשכבה הגיאולוגית של האתר, האתר אינו מתאים להטמנת פסולת מחשש לזיהום מקור המים".

מאות טונות אשפה כבר נשפכו

במקביל לליווי של נציבות המים את הפרויקט, ליווה המשרד לאיכות הסביבה את הקמת המזבלה באמצעות קצין מטה מטעמו שיושב במינהל האזרחי, בני אלבז, ורכז הפסולת המוצקה של מחוז המרכז במשרד, איתן ארם. המכתב שכתב גרינוולד הגיע גם לארם, שביקש הבהרות ממתכנני המזבלה. המתכננים זעמו על המסמך החדש וטענו שלמעשה כבר ניתן להם אישור (חוות הדעת של לרון), שהמזבלה לא תסכן את מי התהום.

גרינוולד הסביר השבוע שאמנם היתה תקלה בכך שלא ידע על מכתב האישור של לרון, אך הוסיף שהוא עדיין עומד מאחורי חוות דעתו, ולפיה המחצבה בקדומים לא מתאימה להפוך למזבלה מכל סוג שהוא, בגלל הקרבה למי תהום וקידוחים.

בנובמבר 2004 אישרו ב"פארק בראון" לשפוך במזבלה מאות טונות של אשפה מישראל מסוג ריג'קט, לפני שניתנו היתרים סופיים של המשרד לאיכות הסביבה ובלי שהושלמו עבודות איטום של הקרקע. במקביל, הובאו לאזור המזבלה עשרות טונות צמיגים, בניגוד לחוק שמחייב לגרוס אותם. הפעילות הלא חוקית הזאת נעשתה ללא אישור המשרד לאיכות הסביבה או נציבות המים וללא פיקוח של איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון.

מנכ"ל איגוד הערים, איצ'ה מאיר, אמר ששפיכת האשפה ללא אישורים "נעשתה בגניבה". המינהל האזרחי הוציא מיד צו הפסקת עבודות באתר ו"פארק בראון" חויבה להתחיל לבצע עבודות איטום של קרקעית המחצבה, כתנאי לאישורים של המשרד לאיכות הסביבה. מבדיקת "הארץ" עולה שהמשרד לאיכות הסביבה עוד לא חתם על אישור סופי לפעילות המזבלה, והדחפורים שעובדים בשטח עושים זאת למרות צו הפסקת עבודה של המינהל האזרחי שעדיין בתוקף.
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©
This page: www.taayush.org/20050404-zbale.html