w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 04:03 01/05/2005

ישראל רוצה עובדות בשטח, הפטריארך חיפש הכרה

הפטריארך אירינאוס הכחיש מעורבות במכירה, והקונה המסתורי איננו חושף את עצמו. אבל הערפל סביב פרשת נכסיה של הכנסייה היוונית-האורתודוקסית בשער יפו מתחיל להתפזר




מיהו הגוף היהודי המסתורי שעומד מאחורי קניית נכסי הכנסייה היוונית-האורתודוקסית בשער יפו שבעיר העתיקה? האם ייתכן שזאת ממשלת ישראל? האם מדובר בעסקה מסחרית? או אולי בגוף ישראלי בעל מטרות פוליטיות?

לפני יותר מחודש פורסם לראשונה כי הפטריארך היווני-האורתודוקסי של ירושלים, אירינאוס הראשון, מכר לגורם יהודי לא ידוע שני בניינים המשמשים בתי מלון (למעשה מדובר במלון אימפריאל בלבד, שכן המלון השני, פטרה, נמכר כבר לפני כשמונה שנים) ושורה של חנויות ברחבת שער יפו בירושלים. הידיעה עוררה תגובות סוערות. ראש הממשלה הפלשתינית, אחמד קריע (אבו-עלא), ואישים אחרים ברשות גינו את העסקה בחריפות. ראשי השלטון בירדן הגיבו בצורה דומה. גם ממשלת יוון ביקשה לברר את הנושא. בישראל, לעומת זאת, לא עוררה הפרשה עניין מיוחד.

הפטריארך אירינאוס הכחיש נמרצות את הידיעה, לא תמיד בלשון ברורה: לא מכרתי, לא נתתי ייפוי כוח למכור, הוליכו אותי שולל, זייפו מסמכים. הוא גם פירסם לפני כשבועיים הודעה בולטת בעיתונות (באנגלית, יוונית, ערבית ועברית), שבה הכריז שכל ייפויי הכוח שנתן, בכל מועד שהוא, חסרי תוקף.

לנוכח הכחשות הפטריארך, התבקש לכאורה שקוני הנכסים יקומו ויאמרו: כן קנינו, יש בידינו הוכחות, הנה המסמכים, שילמנו כסף. הקונים המסתוריים פירסמו אמנם חלקי מסמכים ביום שישי האחרון, אבל נזהרו מאוד שלא לחשוף את עצמם. מדוע?

את המחאה הקולנית ביותר נגד הפטריארך אירינאוס השמיעו דוברים של הקהילה הערבית-האורתודוקסית. רבים מהם, אם כי לא כולם, קראו להדיח את הפטריארך, לסלק אותו מהארץ ולמנות תחתיו פטריארך אחר - ערבי ולא יווני. התביעה ל"ערביזציה" של הפטריארכיה היוונית-האורתודוקסית של ירושלים נשמעת כבר עשרות שנים. 17 חברי המסדר (הסינוד) של הקבר הקדוש בירושלים, כולם ילידי יוון, ובראשם הפטריארך, מנהלים רכוש עצום, מבנים ואדמות, בכל חלקי הארץ. בני הקהילה הערבית-האורתודוקסית טוענים שמדובר ברכוש אבותיהם. הכמרים היוונים, הם אומרים, הרי לא הביאו אתם באוניות מיוון את הבתים והאדמות הנמצאים בארץ הקודש. הערבים מתלוננים שהכמרים היוונים, שחלקם מושחתים, מוכרים חלקים גדולים של רכוש הפטריארכיה ליהודים ולא מעניקים לערבים שום שליטה בנכסים.

הפכפך ולא אמין

עם חשיפת מכירת הנכסים בשער יפו מונו שלוש ועדות חקירה לפרשה: מטעם ממשלת ירדן, מטעם הרשות הפלשתינית ומטעם ממשלת יוון. שלוש הוועדות החלו מיד בעבודה וזימנו את הפטריארך אירינאוס כדי שיענה על שאלותיהן. הסיבה לפעולות המהירות של שלוש הממשלות היא ככל הנראה לא עצם העסקה, שהפטריארכיה עושה רבות כמוה ברחבי הארץ, אלא מיקומם של הנכסים.

רחבת שער יפו היא מקום בעל חשיבות היסטורית, סמלית ואסטרטגית בעיר העתיקה. שם עומדת המצודה (מגדל דוד) השולטת על העיר, ומשם יוצאות הדרכים לרבעים הנוצרי, הארמני והיהודי. משם נכנס לעיר ב-1898 הקיסר הגרמני וילהלם השני, שלמענו הרסו השליטים העותמנים חלק מהחומה, ושם נערך מסדר חילותיו של הגנרל אלנבי, הכובש הבריטי של העיר, בתום מלחמת העולם הראשונה. רוב המבקרים באתרי העיר העתיקה נכנסים אליה דרך שער יפו. במובן מסוים, בעל הנכסים במקום מחזיק במפתח לעיר כולה.

הפטריארכיה היוונית-האורתודוקסית כבר מכרה (למעשה החכירה לתקופה ארוכה) נכסים ליהודים - בירושלים (בשכונת רחביה, בעמק המצלבה, בסן-סימון, בקטמון ובגן הפעמון) וביפו (בגבעת אנדרומדה ובשוק הפשפשים). אבל מעולם לא היו הפגנות ומחאות נגד העסקות כפי שקרה לאחר שנודע על עסקת שער יפו.

עם תחילת עבודתן של ועדות החקירה החלו להתברר כמה פרטים על עמדות הממשלות השונות בפרשה. אירינאוס הובהל לעמאן על פי דרישת הוועדה הירדנית, הכחיש שם את קיום העסקה והבטיח לשתף יותר ערבים בניהול הנכסים, בהתאם לחוקה ולתקנות הפטריארכיה. הירדנים הבינו שמינוי פטריארך ערבי הוא צעד מדיני מרחיק לכת שלא בא בחשבון עכשיו, ובימים האחרונים הם מנסים להרגיע את הרוחות.

משרד החוץ היווני שלח משלחת רמת דרג לירושלים, שחקרה אף היא את הפטריארך ושוחחה עם הכמרים הבכירים בפטריארכיה. מסקנתם היתה, על פי מקורות מהימנים, שיש להחליף את הפטריארך אירינאוס ולמנות כומר יווני אחר תחתיו. הסיבה: חשד שהפטריארך איננו דובר אמת. הוא חלש, מבודד, אחוז בהלה וחש רדוף - ולכן מתקשה לתפקד. ליוונים יש אינטרס שהפטריארך של ירושלים יהיה איש חזק, כדי שלא תהיה אפשרות להחליפו בכומר ערבי. לעומת זאת, מבחינתם של הערבים (פלשתינאים, ירדנים ואחרים), כל עוד לא ניתן למנות פטריארך ערבי, מוטב שבראש הפטריארכיה בירושלים יעמוד איש חלש שאפשר לשלוט בו.

אירינאוס הוזמן לפגישת בירור גם אצל ראש הממשלה הפלשתינית אבו-עלא, ובסיומה הבטיח לשתף פעולה עם ועדת החקירה השלישית, הפלשתינית. בראש הוועדה הועמד ד"ר אמיל ג'רג'ועי, נוצרי, פעיל באש"ף וחבר המועצה המחוקקת הפלשתינית. חברי הוועדה הם מנהיגי קהילות נוצריות בנפת בית לחם ושלושה משפטנים.

חברי הוועדה הפלשתינית נפגשו עם הפטריארך וביקשו ממנו מסמכים ומידע על השתלשלות העניינים בפרשת נכסי שער יפו. כך, למשל, הם ביקשו מאירינאוס ייפוי כוח לפנות למוסדות ישראליים כמו רישום המקרקעין, מס רכוש ומס שבח מקרקעין ולמקומות נוספים שבהם אפשר למצוא רישומים על שינויים במעמד הנכסים. אולם אירינאוס סירב לבקשות. התרשמות חברי הוועדה היתה שהוא הפכפך, מסתיר דברים, מתחמק ולא אמין.

גם חברי ועדות החקירה האחרות התרשמו בצורה דומה. אירינאוס הרבה להאשים באוזניהם את עוזרו הכספי לשעבר, ניקוס פפדימס, שברח מהארץ לפני כארבעה חודשים. לדברי אירינאוס, פפדימס זייף מסמכים וניצל הרשאה שהיתה לו למכור חנות כדי לעשות את עסקת שער יפו.

ממקום מחבואו בארה"ב אישר פפדימס לעיתון "הארץ" שהוא חתם על העסקה של שער יפו, אבל הכריז שעשה זאת בפקודת הפטריארך. עדות דומה נתן גם בכיר אחר בפטריארכיה לוועדה הירדנית. הבכיר אמר שאירינאוס ביקש ממנו לחתום על מסמכי העסקה בשם הפטריארכיה, ולאחר שסירב פנה הפטריארך לפפדימס.

השקעה לטווח ארוך

המסקנה העולה מההדלפות מהוועדות השונות היא שאכן היו הליכים ראשוניים בביצוע עסקה גדולה של מכירת נכסי שער יפו. אבל למי? ככל הנראה, לאחת מקבוצות המתנחלים שקונות נכסים בשכונות הערביות של ירושלים, וייתכן מאוד שבגיבוי ממשלתי ישראלי.

על פי הפרטים שמסרו פפדימס ואחרים, שילם הקונה מיליון וחצי דולר כמקדמה לפטריארכיה. הקונה הציג את עצמו כחברה "אוף-שור" (מעבר לחוף) הרשומה באיי הבהאמה וזהות בעליה נשמרת בסוד. את המשא ומתן על פינוי הדיירים המוגנים תנהל, על פי הסכם המכירה, הפטריארכיה, ותמורת הפינוי יקבלו הבעלים הנוכחיים של המלון קרוב לשלושה מיליון דולר. כמו כן נקבע שהחברה הקונה, שזכצתה בנכסים ל-99 שנים, תשלם דמי שכירות של עשרת אלפים דולר לחודש, והיא אמורה לשפץ את המלון ולמוסרו לניהולה של חברה בינלאומית מוכרת.

מקור הכסף כנראה ציבורי. על פי ניסיון העבר, המתנחלים גילו תמיד יכולת מרשימה בגיוס כספים למטרותיהם מגופים ממשלתיים וציבוריים. קיימת לפיכך אפשרות שמדובר בעסקה דומה לזו שנעשתה בנכס אחר של הפטריארכיה, אכסניית סנט ג'ון הסמוכה לכנסיית הקבר; אז הגיע הכסף ממשרד השיכון בראשות השר דוד לוי, שפעל במסווה של חברה זרה.

לממשלת ישראל יש אינטרס ברור לתפוס נכסים באזור שער יפו לקראת משא ומתן מדיני על עתיד ירושלים. דרך שער יפו והרובע הארמני אפשר ליצור רצף ישראלי-יהודי בין מערב העיר ובין הרובע היהודי והכותל המערבי. מבחינה מדינית ישראלית זוהי איפוא השקעה אסטרטגית לטווח ארוך.

ייתכן שהגורם הישראלי שומר על שתיקה וחושש להיחשף מכיוון שחשיפה תגרור ביקורת מדינית קשה על ישראל מצד הקהילה הבינלאומית. מבחינתן של מדינות רבות, רכישת נכסים בשער יפו, הנמצא מעבר לגבולות 1967, היא צעד מתגרה בעיצומו של ניסיון להחיות את תהליך השלום.

מדוע שהפטריארך אירינאוס יסתבך בעסקה כזאת, שמקימה נגדו את העולם הערבי ואחרים? את הסיבה אפשר למצוא במועד חתימת העסקה, סמוך לסיום הליכי ההכרה הישראלית באירינאוס כפטריארך אורתודוקסי של ירושלים. ישראל סירבה להכיר בבחירתו בטענה שהוא אוהד אש"ף - ובאמצעות העסקה ביקש אירינאוס להוכיח שהוא יכול לפעול גם למען אינטרסים ישראליים. במלים אחרות, העסקה נעשתה כתמורה להכרה ישראלית באירינאוס. חוץ מזה, הפטריארכיה נתונה במצוקה כספית קשה. חובותיה מגיעים לעשרות מיליוני דולרים. על רבים מנכסי הכנסייה מוטלים עיקולים. הפטריארך מתקשה לשלם משכורות ולהחזיק את מוסדות הכנסייה. הוא נתון ללחצים, לאיומים ולסחטנות של אויביו בתוך הפטריארכיה, של ממשלות וגורמי מודיעין ושל גופים כלכליים רבי כוח שלא מהססים להשתמש באלימות. בינתיים הוא מתמרן בין כולם, אולם רבים חושבים שפרשת שער יפו תביא לסוף כהונתו.
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©
This page: www.taayush.org/20050501-irineos.html