w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 04:36 15/06/2005

חזרנו אל בורות המים, והקמנו עליהם גדר

הגדר מגיעה לנחל רפאים. היא תחצה טראסות, תעבור על מעיינות ותמחה את הנוף שעוצב על ידי תרבות חקלאית מהעתיקות בעולם


שנים ארוכות נאבקו הגופים הירוקים להצלתו של נחל רפאים, המתפתל במבואותיה הדרומיים של ירושלים. נופיו, שעוצבו בחלקם על ידי תרבות חקלאית מן העתיקות בעולם, כמעט לא נפגעו מפיתוח ובנייה. הירוקים שיכנעו מתכנני כביש גדול להעביר אותו במנהרות מתחת לעמק והצליחו להרחיק ממנו בניית שכונה חדשה של ירושלים. גם השפעתו הסביבתית של קו הרכבת המשודרג העובר בעמק היתה מצומצמת.

אבל כעת עומדים כל גופי שמירת הטבע חסרי אונים מון גדר ההפרדה, שתהרוס את שוליו הדרומיים של העמק בשבועות הקרובים אמורות להתחיל עבודות להקמת גדר ההפרדה, שתעבור על המצוק הדרומי הצופה לעמק - המוגדר כגן לאומי ואמור להיות פארק מטרופוליני על פי התוכניות של עיריית ירושלים. היא תתפתל בשולי הכפרים הפלשתיניים וולג'ה ובתיר, ובלב הטראסות שאותן מעבדים תושבי הכפרים. היא תנתקם מירושלים ותמחה את הנוף האופייני לאזור.

מערכת הביטחון עוסקת בימים האחרונים בבחינה סופית של תוואי הגדר באזור וולג'ה-בתיר, אולם אין מדובר בשינויים ממשיים, אלא רק בהצעות שונות הנוגעות לרוחב הגדר. התוואי עצמו כבר נקבע, וגם הפגישה הצפויה היום בין גורמי הביטחון האחראים על הקמת הגדר למנכ"ל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי, לא צפויה להביא שינויים משמעותיים.

הנחל ייחצה לרוחבו

הכפר וולג'ה יישאר מחוץ לגדר. הוא יוקף כמעט מכל עבריו ותושביו יוכלו לצאת באופן חופשי רק לכיוון בית לחם. "זהו כפר הממשיך לעסוק בחקלאות עם מסורת עתיקה ומתבסס על שני מעיינות הנמצאים על ההר", אומר זאב הכהן, פקח רשות הטבע והגנים, המלווה מטעמה את עבודות גדר ההפרדה באזור הרי ירושלים. "אל אחד המעיינות מובילה נקבת המים שהיא הארוכה ביותר בהרי יהודה. הגדר תעבור ממש על המעיינות, וגם אם יזיזו אותה מטר או שניים, היא עדיין תעלה עליהם".

הגדר תמשיך מערבה עד מחסום שיוצב בכביש העוקף כיום את וולג'ה. משם היא תגיע לכפר בתיר, המקיים מערכת יחסים מיוחדת עם השלטון הישראלי. ב-1949 אישרה ישראל לתושבי הכפר, שנותר בתחום ירדן, להמשיך בעיבוד אדמותיהם בתוך שטחה. הם, מצדם, נמנעו מפגיעה בקו הרכבת לירושלים וגם בשנים האחרונות עשו מאמצים להמשיך בשגרת חייהם השלווה. עתה מבטיחה מערכת הביטחון לכבד את כל ההסכמים לעיבוד שטחים עם תושבי בתיר, אבל הבטחה כזו לא תוכל להציל את הטראסות ואת הפגיעה באיכות החיים.

לאחר שתחדור לתוך בית הספר של הכפר, תעבור הגדר בתוך הטראסות החקלאיות, חלק מהדרך כחומת בטון, כשהיא מוחקת לחלוטין את חלקן. השלב הבא יהיה טיפוס אל המצוק שבו שוכן התל של ביתר העתיקה, מקום עמידתו האחרונה של בר כוכבא.

ההרס הנרחב ביותר צפוי בהמשך, בקטע שבו תחצה הגדר את נחל המעיינות. לדעת רבים מחוקרי ההתיישבות והחקלאות הקדומה, המקום הוא אחד המיוחדים והיפים ביותר בשימור המורשת התרבותית-החקלאית של האזור.

בנחל זה מתקיים עיבוד חקלאי המנצל זרימת מעיינות להשקיית חלקות קטנות באפיק ובמדרונות ההר. הגדר תחצה את נחל המעיינות לרוחבו ולאחר מכן תטפס על המצוק. במקרה זה יישארו החלקות החקלאיות של הנחל בתוך שטח בתיר וניתן יהיה להמשיך ולעבד אותן. אבל נחל המעיינות של בתיר, כמכלול שלם ושמור של נוף עתיק, יחדל מלהתקיים. גם טובי אדריכלי הנוף והמתכננים לא יוכלו לשלב בין טראסות חקלאיות עתיקות לגדר אלקטרונית.

גדר ההפרדה תמשיך מערבה ותיצמד לבתי הכפר ואדי פוכין, כפר פלשתיני נוסף שבו מערכת מפוארת של חקלאות עתיקה, גדולה אף יותר מזו שבבתיר. כפר זה מנצל תשעה מעיינות ויש בו עשרות בריכות לאגירת מים.

לאחרונה נוצר שיתוף פעולה של תושבי הכפר עם הארגון הסביבתי "ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון", שבו חברים ישראלים ופלשתינאים, ועם תושבים ביישוב צור הדסה הסמוך. הכוונה היתה ליצור "שביל שכנים", שאמור היה לאפשר לתיירים ללכת משני צדי הקו הירוק וליהנות ממראה התרבות העתיקה שנשמרה באזור.

כעת לא ברור מה ניתן יהיה להציל מתוכנית זו. "אנחנו מבינים את הצורך הבטחוני בגדר" אומר מייק לייטר, תושב צור הדסה וחבר בארגון ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון. "אבל לדעתנו אסור לקחת אדמות חקלאיות מתושבי ואדי פוכין, וכבר נמסרו להם צווים שמשמעותם הפקעת חלק מאדמות אלה. לא ברור למה הגדר הורחקה כאן מהקו הירוק. אם זה נועד ליצירת עתודות קרקע ליישובים יהודיים מהצד השני של הקו הירוק, השאלה היא האם זה מוצדק לפגוע בפרנסה של תושבים שלא עשו כל רע כדי לקיים מטרה כזו וליצור אצלם תחושות קשות של עוול".

"אנחנו ננסה לשכנע את משרד הביטחון לאפשר הקמת שער בקטע זה של הגדר כדי שניתן יהיה לשמור על קשר משני עברי הגדר ולסייע לפרנסה של תושבי ואדי פוכין", הוסיף לייטר. "הצענו לתושבי הכפר להכין תוכנית אב כדי שניתן יהיה להבין מה הצרכים שלהם ומה האיומים הצפויים על החקלאות בכפר כתוצאה מהקמת הגדר ותוכניות בנייה שיש באזור".

נזק בלתי הפיך

אנשי רשות הטבע והגנים לא התערבו עד היום בפגיעה שנגרמה לשטחים חקלאיים של פלשתינאים בקטעים אחרים של גדר ההפרדה. אבל הם לא יכלו להישאר אדישים מול החורבן של חקלאות קדומה בת אלפי שנים הצפוי באזור נחל רפאים, שהוא גם גן לאומי בעל חשיבות מרכזית.

אולם כמו במקומות אחרים לאורך גדר ההפרדה, אנשי הרשות גילו שיכולתם מוגבלת ביותר ולכל היותר הם יכולים להזיז מעט את הגדר בקטעים נקודתיים, או לצמצם מעט את רוחב הרצועה הכוללת כמה שכבות גדר, חפיר ודרך ביטחון.

רשות הטבע והגנים אינה יכולה להסתייע בעניין גדר ההפרדה בלחץ ציבורי של הגופים הירוקים. אלו שומרים ברובם על שתיקה כמעט מוחלטת בכל הנוגע לגדר. הם הגיעו למסקנה שבשם נימוקים אקולוגיים או סביבתיים אין להם סיכוי לחולל שינוי של ממש בפרויקט שההצדקה הממסדית לקיומו היא הצלת חיי אדם.

במקרה של אזור וולג'ה ובתיר הציעה הרשות חלופה, שבה עוברת הגדר מכיוון אחר של הכפר וולג'ה, כך שהוא יישאר בתוך תחום ישראל והטראסות והמעיינות לא נפגעים. חלופות נוספות הן צמצום רוחב רצועת הגדר בשטחים שבהם היא תעבור בתוך וולג'ה או בתיר. יש גורמים מקצועיים ברשות שטענו שצה"ל יכול לפקח ביעילות על אזור נחל רפאים בלי להעביר בו גדר, אבל במסגרת מפגשים עם אנשי מערכת הביטחון לא הציגה הרשות חלופה של אי הקמת הגדר.

זאב הכהן כבר מתכונן בדכדוך לקראת כניסת הקבלנים לעבודה ולמפגשים עם אדריכלי נוף של משרד הביטחון. הוא מעריך שהם ינסו לצמצם את המפגעים, אך ברור מדבריו שמדובר בנזק בלתי הפיך למרקם החיים החקלאי. זהו גם סופו של חזון שראה את נחל רפאים בעתיד הרחוק יותר כפארק חוצה גבולות, שבו הצד הפלשתיני ישתלב באמצעות הנופים החקלאיים בתוך מכלול של נוף טבעי ומורשת עתיקה.

במערכת הביטחון אומרים שבכל קטעי גדר ההפרדה מתקיים שיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים ושיש ניסיון מוצלח של הקטנת הפגיעה בסביבה מהעבודות שנעשו באזור הגלבוע. בשבועות הקרובים אמור להתקיים דיאלוג כזה גם לגבי שני אזורים נוספים של שמורות טבע, ואדי קלט וצפון מדבר יהודה. ברשות הטבע והגנים חוששים שגם במקומות אלה תהרוס הגדר את המרחב המדברי הפתוח, שאיפיין אותם עד היום.

"אנחנו עושים מאמץ גדול להבטיח שפעילות ביטחונית בעלת חשיבות לא תגרום נזק ארוך טווח לנופי הארץ", אומר גורם ביטחוני הקשור בפעילות להקמת הגדר. "שיתוף הפעולה בגלבוע נותן עכשיו תוצאות וכיום אפשר לראות את השיקום המוצלח של הנוף בעקבות פעולות שביצענו בתיאום עם אנשי הרשות. במדבר יהודה ובוואדי קלט אנחנו בוחנים כמה חלופות לתוואי הגדר כדי לצמצם את הפגיעה בטבע".

על פי אותו גורם ביטחוני, הנחת היסוד הביטחונית מחייבת גדר בחלקים נרחבים של אזור הרי יהודה. ממערב לוואדי פוכין יהיה קטע פתוח ללא גדר ובו יתבצע פיקוח על השטח בסיוע אמצעים טכנולוגיים. זה לא ניתן לביצוע בקטעים אחרים, בגלל קרבתם ליישובים יהודיים הזקוקים להגנת הגדר. "לא ניתן להשאיר מעבר חופשי למבצעי פיגועים הנעים לכיוון ירושלים. השאלה שנותרה היא איך לבנות את הגדר ולכן נשקלות אפשרויות כמו גדר צרה יותר בכמה מקומות. אנחנו לא יכולים להחליט שאנחנו מצילים גן לאומי אבל מאפשרים כניסת מחבלים. נקודת המוצא היא שהבטחת חיים היא יותר חשובה מנוף יפה".
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©