רשמים מביקורי ניחום אבלים בסנג'יל וקלקיליה.

ביום ראשון 21.8.05 קבוצה של כ-20 פעילי שלום מארגונים שונים מירושלים ואזור המרכז ביקרה בכפר סינג'יל לניחום אבלים אצל משפחות החללים: באסם מוסא טואפשה, 25, נשוי ללא ילדים,  אוסמה מוסא טואפשה, 32, נשוי ואב לחמישה, הבכור בן 8.

המפגש התקיים בבית המועצה,(בלדייה), בנוכחות בני המשפחה, ראש המועצה, חברי מועצה, ומנהל בית הספר של הכפר. 

ראש המועצה, התייחס בדבריו לצער ואסון המשפחות, וקבל על עולות הכיבוש והתנכלויות מצד המתנחלים בפגיעות של גוף ורכוש. הדובר ציין את הרצון הכן של עמו לחיות בשלום לצד ישראל.

בן המשפחה ביטא את הצער הרב באובדן בני משפחתו ועל המוות חסר הטעם והפשר מצידו של חבר לעבודה שיחדיו אכלו מאותה צלחת, כהגדרתו.

מנהל בית הספר גייס את ההיסטוריה של השלטון המוסלמי בן מאות השנים בפלסטין לאורכו ערבים ויהודים חיו בצוותא ללא סכסוך.

דוברי המבקרים הביעו את ההשתתפות בצער בשמם ובשמו של ציבור גדול של  שוחרי השלום בישראל, והביעו תקווה לשלום וחיים זה לצד זה.

ביום שני , 22.8.05, קבוצה נוספת של למעלה מ-20 פעילים הגיע לעיר קלקיליה, לבקר את משפחתו של החלל ח'ליל ולאיל בן 42 נשוי ואב לחמישה, הבכור בן 8.

המפגש התקיים בדיואן של השכונה, כאשר לפני כן לווינו על ידי מר מסטפה מליכי, מושל קלקיליה, ובכירי המשטרה המקומית עד למקום המפגש.

במקום המתינו לנו עשרות בני משפחה ותושבים. בדבריו, המושל, מר מליכי , דיבר על הסבל המתמשך של העם הפלסטיני תחת עול הכיבוש, ומצפה בכיליון עיניים לפתרון מדיני שיגשים את מאוייו הלאומיים. הוא גם ציין במיוחד את תרומתה של תנועת השלום בישראל ליצירת קשרי הבנה, ויצירת דפוסי מאבק משותפים כנגד הכיבוש כמו, המאבק נגד גדר ההפרדה.

נעים,אחיו של הנרצח נשא דברים נרגשים על אחיו ומשפחתו וציין את העובדה שהיה שוחר שלום ואך טוב, והנה נשארת אלמנה וחמישה יתומים חפים שנידונים לחיות ללא אב שנרצח על מזבח של שנאה עיוורת.

מוטי אברבוך, סופר ופעיל שלום, דיבר על הצער המשותף לכולנו מהמעשה הנפשע, ועל צער הילדים האישה ובני המשפחה שאין להם ניחומים וכפרה.  מוטי גם דיבר על התקווה שהתהליכים הקורים בחב' הפלסטינית והישראלית יובילו לשלום ופיוס שיצמחו מלמטה מתוך העמים עצמם.

עדנה מורדוך, ממחסום ווטש, דברה על כאב וצער האימהות והילדים שאין לו מחילה.

בני גפן, אב שכול, שבנו אליאב בן ה-20  נהרג מידי שלושה צעירים פלסטינים שנהרגו גם הם, הגדיר אותם כקורבנות של המבוגרים שלא השכילו להידבר וליישב את הסכסוך בדרך של מו"מ. בני אמר והוסיף שהרוצחים משבות רחל ותפוח בצעו את הרצח הנפשע כדי למנוע את הפינוי מעזה, זממם לא צלח הודות לתבונה ולאיפוק של הציבור הפלסטיני.

אורי אבנרי, ידיד של המושל, שנבצר ממנו להגיע, שלח מסר כתוב:- "כישראלים, אנו מרגישים צורך עמוק להתנצל בשם עמנו על מעשה התועבה, שבו איבדתם את יקיריכם.  הרוצח הנתעב מצטרף לרוצח, שרצח את ארבעת תושבי שפרעם.  מטרת הרצח לסכל כל אפשרות של שלום והתפייסות בין שני עמינו, הפלסטיני והישראלי.  הרוצחים לא יצליחו. הסולידריות בין שוחרי השלום בשני העמים תנצח. בבוא השלום בין מדינת ישראל ומדינת פלסטין החופשית, שבירתה ירושלים, נזכור בכאב את הקורבנות היקרים האלה".   

אחרי הביקור עלה רעיון, בין חברים, ליצור קרן לתמיכה הומניטרית ו/או משפטית  עבור המשפחות השכולות. פרטיים וארגונים מוזמנים לשלוח תרומה לת.ד. 1335, כפר-סבא, 44113 ע"ש "מטה הקואליציה".  

יעקב מנור