דו"ח נובמבר-דצמבר 2002

ביום שבת, 30 בנובמבר 2002, יצאנו לדרום הר חברון בקבוצה קטנה (כחמישה עשר איש) מתעאיוש מרכז, ירושלים ודרום. מטרתנו היתה לפגוש את חברינו תושבי טואני, וצוות הבית ספר היסודי שם; לפגוש את התלמידים; לדבר על הפעולה ש(כמעט) היתה ולהתעדכן במצב הנוכחי במקום בכלל, ובביה"ס בפרט. משם קבענו שנבקר בסוסיא, בה התרבו באחרונה הנסיונות לערער את הסטטוס קוו (בולדוזרים שהופיעו בשטח והחלו לסלול שביל חדש, שדות של תושבי סוסיא שנחרשו ע"י מתנחלים, עצים שנטעו ע"י מתנחלים בשטח של תושבי סוסיא וכו'). במסגרת אי הודאות הזו מתקשה ידידנו מסוסיא, מוחמד נוואג'ה, להבטיח כי הוא יכול לבצע את החריש הקרב ובא בכל האדמות השייכות לו.

מטרה נוספת שעמדה לנגד עינינו הייתה להקים ועדה מצומצמת, "ועדת מעקב", אשר תלווה את חברינו מדרום הר חברון בבעיות השונות בהן הם נתקלים. הועדה אינה אמורה לפתור את הבעיות אלא לרכזן ולהעבירן לארגונים אחרים ולגורמים האמונים על כך ביתר יעילות.

ראשית כל הגענו לטואני, לבית הספר היסודי שאת תלמידיו רצינו ללוות בדרכם הביתה, בפעולה האחרונה של תעאיוש באזור. נפגשנו שם עם המנהל ומורי בית הספר, עם ראש הכפר, ועם קבוצת אנשים מהמקום. קיבלנו מהם רשימה מפורטת של 16 התלמידים מתוך 20 סך-הכל מחירבות מע'יר, אל עביד ותובה (אשר שוכנות מעבר להתנחלות מעון ולמאחז הנמצא בחורשה שליד), שאינם מגיעים עוד ללימודים בטואני (חלקם, אגב, מגיע תחת זאת לבתי ספר של הבדווים המצויים מזרחה משם). 4 תלמידים מחירבות אלה ממשיכים למרות זאת להגיע ללימודים בטואני, תוך שהם הולכים בדרך הארוכה והמפרכת בכל יום. אחר כך נכנסנו לכיתה של תלמידים, אליה נכנסו גם תלמידים מהכיתה השנייה (כ-45 תלמידים לומדים כיום בבית הספר טואני). אינאס, המנוסה במעמדים שכאלה, הסבירה לתלמידים – בתוספת איורים סימולטניים על הלוח – מדוע לא הצלחנו להגיע ולפגוש אותם בפעולה שתיכננו, ומסרה לתלמידים, יחד עם עירית, שאנחנו עומדים מאחוריהם בהתמודדות האמיצה עם התנכלויות המתנחלים. שלוש תלמידות התנדבו לספר לכולנו על האירועים הקשים אשר פוקדים אותם, כולל התנכלויות מתנחלים וצבא, וכן זכינו שוב לשמוע את הילדים בשירה אוואנגרדית מחרישת אוזניים. בסוף המפגש הלכו ארבעה חברים מהועדה שלנו יחד עם ארבעת התלמידים מחירבות תובה ומע'יר אל עביד בדרך הארוכה חזרה הביתה.

הגענו לסוסיא, שם פגשנו את חברינו ממשפחת נוואג'ה. מוחמד הביא איתו מפות מדידה רשמיות אותן הוא הפיק כדי לפתור סוגיות סבוכות של קרקעות מול נציגי מנהלת התיאום והקישור (להלן מת"ק). מספר ימים לפני בואנו היו במקום אהוד ואנואר וצילמו את השביל החדש שנבנה במקום, שהשלכותיו עוד לא ממש ברורות לנו כרגע. למוחמד צפויה סדרת מפגשים עם נציגי המת"ק, ולפיכך הוחלט שנציגים שלנו ינסו להיות נוכחים בפגישות אלה, בהן ידונו בסוגיית קרקעות והיתרים לחריש. במקביל החלטנו שנגיע בקבוצה/ות קטנה/ות כדי לעזור לקיים את החריש בזמן הקרוב. העזרה בענין החריש תהיה דומה במתכונתה לעזרה במסיק: קבוצה קטנה אשר באה בתאום עם הפלסטינים ועוזרת/עובדת ביחד אתם במהלך יום עבודה.

מאז הביקור בדרום הר חברון ועד כה נערכו שלוש פגישות (הרביעית בדרך) עם נציגי המת"ק, שניסו לדחות ולהתחמק מכל הפגישות, אשר התקיימו לבסוף לאחר לחץ מצדנו. מטרת מוחמד נוואג'ה, בעצה אחת עם עו"ד שלמה לקר, לנסות לתאם את עיבוד האדמה, בעוד שנציגי המת"ק מנסים להסיט את הדיון לכיוון בירור מורכב של בעלות על האדמות, דבר שאינו רלוונטי כלל, מכיוון שהמדד היחיד שאמור לשמש כרגע הוא שימור הסטטוס-קוו.