|
עברית |
| photos | תמונות |
בשבת, 18 במרץ 2006, הצטרפנו, פעילי תעאיוש ומתנדבים ישראלים ובין לאומיים, לפלסטינים תושבי ספא, בית-אומר, סוריף ונחלין, בנטיעת 500 שתילי זיתים על אדמותיהם במקום בו נמנע מהם עד כה לנטוע משום שתוואי גדר ההפרדה מתוכנן לעבור בסביבה.
במזג אוויר אביבי ובנוף עוצר נשימה עבדנו ביחד, פלסטינים, ישראלים ובין-לאומיים, נשים וגברים, זקנים וילדים, כמאה וחמישים אישה ואיש שעבורם שתילה, ולא עקירה והרס, היא מקור שימחה ואמצעי להבעת מחאה כאחת. הגדיל לעשות דויד כשהוציא לפתע מתיקו חצוצרה וחוברת תווים והחל מנגן נעימות פלסטיניות מוכרות לשמחתם של ילדים ומבוגרים. כן כיבדו אותנו בנוכחותם ראש עריית בית אומר ושני חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית.
לא לקח לכוחות ה"ביטחון" זמן רב כדי לחשוף את הנוטעים באדמותיהם, ואף שלאחר בדיקה קפדנית נאלצו אף הם להודות שמדובר באדמתם הפרטית של הפלסטינים, הוצא בכל זאת "צו שטח צבאי סגור" על כל האזור. משום מה? "איני מחויב לספק הסבר" הבהיר לנו המפקד הצבאי של האזור את דקויות החוק.
לשמחתנו עד שהוצא הצו כבר היו העבודות לקראת סיומן, ובעוד חלקנו מנסים להעלות טיעונים מתחום הצדק והמוסר האנושי אל מול נוהלי המותר והאסור של לובשי המדים, הספיקו היתר להשלים את נטיעת העצים האחרונים.
שלושה ימים לאחר הפעולה נעקרו עשרה מן השתילים. תושב ההתנחלות בת-עין שנמצא במקום בשעת מעשה, טען שלא הוא שעקרם, והצליח להעלות חיוך מריר על פני בעלי הקרקע כשניסה להצדיק את שהייתו באדמותיהם הפרטיות של הפלסטינים ביחסי השכנות המצויינים שבין המתנחלים לשכניהם. הוגשה תלונה על העקירה ואין לנו ספק שגם תוצאותיה עוד תזכנה אותנו בחיוכים מרירים.
בתקופה האחרונה הוצאו צווי תפיסת קרקע לצורך הקמת גדר ההפרדה סביב מובלעת גוש עציון, המספחת למעשה לישראל 65,000 דונם לשטח ישראל. בחסות מינוח נקי כגון "גושי התנחלות" ו"קונסנזוס", גורמים רשמיים אף אינם מהססים להודות שאין לתוואי הגדר באזור זה דבר וחצי דבר עם שיקולי ביטחון והוא מתווה למעשה קביעה חד-צדדית של הגבול העתידי של ישראל.
המובלעת גם כולאת כמעט עשרים אלף פלסטינים, תושבי וולאג'ה, בתיר, חוסן, נחלין, וואדי פוקין, בין גדר ההפרדה לבין הקו הירוק, ומנתקת אותם מאזור בית-לחם, ממקורות האספקה ומקומות העבודה, ממוסדות החינוך והרפואה הבסיסיים הנדרשים לקיומם.
נזק רק צפוי גם לתושבי הישובים הפלסטינים הגובלים במובלעת ממזרח ומדרום. תוואי הגדר מנתק את תושבי בית-ג'אלה, אל-חאדר והכפרים שממערב ומדרום לבית לחם מאדמותיהם שלאורך כביש 60 ומסביב להתנחלות אפרת. תוואי הגדר מאפרת מערבה עד לקו הירוק גוזל מתושבי אל-ערוב, בית-אומר, ספא, סוריף ואל-ג'בעה שטח של 466 דונם לצורך בניית הגדר עצמה, ומנתק אותם מעוד 6000 דונם של אדמות חקלאיות שבבעלותם אשר ישארו מצידה השני של הגדר. גם תנועתם של תושבים אלה מוגבלת, וכל הכבישים ודרכי הגישה אליהם נחסמו למעט כניסה מרכזית אחת דרך העיירה בית-אומר שבפתחה מחסום ועמדה צבאית.
גם תושבי ההתנחלויות שבסביבה תורמים את חלקם לגזל האדמות באזור. כך, למשל, לפני שלוש שנים נעקרו 500 עצי זית של תושבי ספא בטוענה שהם נטועים על אדמת מדינה המיועדת להסתפח להיאחזות בת-עין. אף שבית המשפט קבע שהזיתים היו נטועים על אדמתם הפרטית של תושבי ספא וחייב את המדינה לפצות את התושבים על העקירה שהתבצעה שלא כדין, עד היום לא מאפשרים המתנחלים ושלוחיהם במנהל האזרחי לתושבי האזור לחזור ולנטוע באדמותיהם. התנכלויות לרועים, איכרים ויבולים הם מעשה של יום ביומו באזור, ואל אדמותיהם שבתוך תחומי ההתנחלויות כרמי-צור, בת-עין ואפרת, יכולים התושבים לכל היותר להביט בגעגוע.
|
English |
| photos | תמונות |
On Saturday, March 18 2006, we, Ta'ayush activists, and Israeli and international volunteers, joined the palestinian people of Safa, Beit-Umar, Surif, and Nahalin, in planting 500 olive trees on their land, in places they could not access due to the separation wall.