ב-9.11.02 קיים "תעאיוש" הפגנה מול כלא דמון. ההפגנה הובילה למספר התפתחויות, שעיקרן במודעות גוברת, הן שלנו בתעאיוש והן במישור הציבורי, למתחולל בכלא. מטרת המסמך היא לתת תמונת מצב על הישגי הפעולה עד כה, להביא נתונים עיקריים שהצלחנו לאסוף ולהעלות כיוונים אפשריים להמשך.

לפעולה בכלא דמון היו שלוש מטרות:

• מחאה על עצם כליאתם של פלסטינים, "שוהים בלתי-חוקיים", שכל חטאם בניסיון לפרנס את משפחותיהם הנתונות בעוצר אכזרי.
• העלאת המודעות הציבורית לתנאי המחייה בכלא.
• העברת חבילות מזון לאסירים במהלך תקופת הרמאדאן.

כל זאת נעשה במצב שבו מעט מאוד היה ידוע על המתרחש בכלא. ארגוני זכויות אדם, ארגונים למען האסירים, וכן עיתונאים ואנשי ציבור שאליהם פנינו, לא יכלו למסור כמעט שום מידע על התנאים בכלא, שתואר לפני סגירתו ע"י ועדה מקצועית כ-"בלתי ראוי למגורי אדם".

סיכום נתונים עיקריים (ראו גם מסמך מצורף של השב"ס)

בכלא שוהים 453 אסירים, מהם 82 תושבי ישראל. כמחצית האסירים שפוטים לתקופה שבין חצי שנה עד שנה, והשאר לתקופות ארוכות יותר. מתוך האסירים, 325 מוגדרים "שוהים בלתי חוקיים".

התפוסה בכלא היא מעל לתקן. 30-40 אסירים ישנים ללא מיטות, על הרצפה. הצפיפות בכלא עומדת על 2.5 מ"ר לאסיר. לאחר פתיחתו מחדש, הכלא עבר שיפוץ קוסמטי בלבד, שכלל סיוד, צביעה וזיפות. האסירים סובלים מרטיבות, מלחות ומקור עז בחורף, ומחום כבד ומחנק בקיץ. המקלחות, הממוקמות מעל פתחי השירותים, מוזנחות ביותר ואינן מספיקות.

לאסירים תושבי השטחים כמעט ואין אפשרות ליצור קשר עם משפחותיהם: אין ביקורים בפועל, אין כסף לרכישת כרטיסי טלפון והאפשרות לשיחות גוביינא נחסמה. לפחות אחד האסירים לא זכה לראות עד היום את בתו שנולדה בזמן שהותו בכלא.

אין בכלא מערך תעסוקה וחינוך ואין שום פעילות לשעות הפנאי. אסירים תושבי השטחים אינם זכאים לחופשה. אין בכלא כמעט שירותי רווחה. בכלא מועסק עובד סוציאלי אחד האמור לטפל בכל האסירים. לפחות אחד האסירים התלונן שלא קיבל טיפול רפואי, אחר התלונן שהיו כלואים איתו אסירים מעורערים בנפשם שלא זכו לשום טיפול.

ההפגנה מול הכלא כללה כ-250 פעילות ופעילים, חלקם מתעאיוש וחלקם מ-"יש גבול", כשחלק גדול מהמפגינות והמפגינים השתתפו גם בהפגנה של "יש גבול" שנערכה מול כלא 6 מיד אחרי הפעולה בדמון. במהלך ההפגנה נוצר קשר ישיר עם האסירים, הן קשר עין והן קשר צעקות מעל חומות הכלא. לנציגינו הגיעו גם פניות מאסירים שהתרגשו לשמוע את קולות ההפגנה מתוך הכלא. צוות המשא-ומתן של תעאיוש, שניהל שיח ושיג ארוך עם שלטונות הכלא, לא הצליח לקבל אישור להכנסת המזון במהלך ההפגנה. גם ניסיונות רבים שנעשו לאחריה לקבל אישור כזה, בסיוע אנשי ציבור רבים, לא העלו דבר עד כה. אנו ממשיכים בניסיונות להעביר את המזון לתוך הכלא.

כאמור, כל הבקשות הללו נענו בשלילה עד כה. כמו כן, הוגשו שאילתות ונעשו פניות של ח"כים לשר הממונה ולנציבת השב"ס בעניין התנאים בכלא. ח"כ עיסאם מח'ול ערך ביקור בכלא בעקבות הפעולה.

לאחרונה, בעקבות פנייתנו, החליטה גם האגודה לזכויות האזרח להתחיל פרוייקט שיבדוק את התנאים בכלא, והנושא נמצא בטיפול בימים אלה.

בעקבות הפעולה החלה התעניינות תקשורתית מסוימת בעניין הכלא. כתבה קצרה בנוגע למתחולל בו פורסמה ב-'הארץ'. כן פורסמה ב-'הארץ' תמונה שצולמה במהלך ההפגנה. ההפגנה עצמה סוקרה במהדורות החדשות ברדיו של קול ישראל ושל גלי צה"ל, באתרי החדשות באינטרנט, וכן במקומונים החיפאיים. כתבה המתמקדת בסירוב השב"ס להיענות לבקשתנו להעביר את המזון, שודרה ביומן הצהרים של קול ישראל.

בנוסף, במענה לפניותינו, נעתר שירות בתי-הסוהר לספק פרטים מדויקים יותר על המתרחש בכלא, מעבר לכל מה שהיה ידוע עד כה (ראו מסמך מצורף). נתונים נוספים קיבלנו מהסנגוריה הארצית, שהיא במעמד "מבקרת רשמית" בכלא, מעדויות אסירים במהלך ביקורים של עו"ד מטעמנו בכלא, וכן מעדות ח"כ עיסאם מח'ול שערך ביקור בכלא בעקבות פנייתנו.

אנו משתדלים עדיין לשכנע את שלטונות הכלא לאפשר לנו את להעביר את החבילות לאסירים. אם לא יתאפשר הדבר, נשקול לנסות להעביר לאסירים סיוע אחר על-מנת לנסות לעזור בחלק מהמצוקות האחרות מהם הם סובלים (קור, העדר קשר למשפחות). אנו גם ממשיכים בקשר עם ארגונים נוספים (הוועד למען האסיר, האגודה לזכויות האזרח) בניסיון להמשיך במעקב אחרי הקורה בכלא ולמחות על תנאי המאסר הקשים של בני-אדם שכל חטאם בניסיון לקיים חיים תחת מגף הכיבוש.