בכלא דמון, שליד חיפה, מוחזקים, בתנאים בלתי אנושיים, כ-500 אסירים, רבים מהם
"שוהים בלתי חוקיים"- כלומר, פלסטינים תושבי השטחים שנתפסו לאחר שהגיעו לישראל
בחיפוש אחר מקורות פרנסה.
ביום שבת ה-9 בנובמבר 2002, בשעה 11:00, קיימה תעאיוש
פעולת מחאה מול כלא דמון (הנמצא במרומי הכביש העולה מצומת עתלית לבית אורן).
הבאנו עימנו מזון וציוד בסיסי לאסירים, עם תחילת חודש הרמדאן, מתוך כוונה להקל
ולו במעט על סבלם, אך עדיין לא הצלחנו להכניס סיוע זה לתוך הכלא.
בפעולה בכלא דמון:
* תבענו את סגירתו הסופית של בית הכלא, המחזיק אסירים בתנאים בלתי אנושיים.
* מחינו על מאסרם של פלסטינים שכל עוונם הוא רצונם לפרנס את משפחתם בכבוד.
* הבענו הזדהות איתם באמצעות העברת מוצרי מזון לתוך הכלא לקראת חודש הרמדאן.
לחצו כאן לסיכום פעולת כלא דמון ותוצאותיה, מאת הצוות, וכן מכתב שקיבלנו
משרות בתי הסוהר. המכתב הוא אחד המסמכים הרשמיים הבודדים שמוסרים מידע
על המתרחש בכלא.
רקע
מציאות הכיבוש הנוכחית של עוצר, סגר והתנכלויות לעובדי אדמה, מביאה פלסטינים
רבים להסתכן בכניסה לשטחי מדינת ישראל בחיפוש נואש אחר מקורות פרנסה. באם
יתפסו, פועלים אלו צפויים לעונשי מאסר.
כלא דמון הוא אחד מבתי הכלא אותם ייעדה המדינה לצורך זה, ורבים מהאסירים בו
נשפטו על "שהייה בלתי חוקית" לתקופות מאסר שונות. בשל הסגר המתמשך אין למעשה
ביקורי משפחות ובכלא ישנם אסירים שלא ראו מעולם את ילדיהם. בנוסף, מוחזקים
בכלא אנשים שנאסרו בגין עבירות פליליות "קלות" ומספר קטן של אסירים בטחוניים.
התנאים בכלא דמון הם בלתי אנושיים. הוא נפתח כ"כלא זמני" בשנת 1953, במבנים
ששמשו קודם לכן כמחסנים ואורוות, ופעל ברציפות עד לשנת 2000, אז החליט השר
לבטחון הפנים לנעול את שעריו משום שנמצא "בלתי ראוי למגורי אדם". התנאים הקשים
שעמדו ביסוד ההחלטה על הסגירה כללו בין היתר קור עז, נזילות וטחב בחורף, חום
ומחנק בלתי נסבלים בקיץ, העדר מערכת ביוב מרכזית והעדר מקלחות (האסירים מתרחצים
כשרגליהם פשוקות לצד חור המשמש כשירותים). בועדת הפנים של הכנסת העידו מומחים
כי שיפוץ כלא דמון והפיכתו למקום ראוי למגורי אדם יעלה מיליונים רבים, וייקח
לפחות שנתיים.
למרות זאת, הכלא נפתח מחדש בספטמבר 2001, כחלק ממדיניות חדשה של מאסר "שוהים
בלתי חוקיים" לתקופות ממושכות, וזאת לאחר שיפוץ קוסמטי, מצומצם ולא מתוקצב שארך
חודשיים בלבד. כיום מוחזקים בכלא, בצפיפות קשה, כ-500 אסירים (לעומת 400 לפני
הסגירה). בנוסף לתנאים הפיזיים החמורים, אין בכלא שירותי רווחה ומהאסירים
נשללת הזכות לחופשה.
באופן מתמיה ומדאיג, ניתן להשיג מעט מאד אינפורמציה על הנעשה כיום בין כתלי
כלא דמון. פניותינו לשרות בתי הסוהר לא העלו פרטים נוספים, ולצערנו, גם חברי
כנסת וארגונים לא ממשלתיים העוסקים בנושאים אלו לא יודעים כמעט דבר על הנעשה
בתוככי הכלא.
קישור לידיעה שהופיעה ב"מעריב אינטרנט"
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
רוב הפעילים הצטרפו, לאחר ההפגנה מול כלא דמון, להפגנת "יש גבול" מול כלא 6 הסמוך, בו כלואים
כמה מסרבני המצפון.
לחצו
כאן
למכתבו של יגאל ברונר, "מכתב מכלא ישראלי" [יגאל ברונר פעיל בתעאיוש ומלמד
במחלקה ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל-אביב].