חברים יקרים,

בחודשים האחרונים המשכנו ואף הגברנו את נוכחותנו ופעולותינו בחירבות ובכפרים של דרום הר חברון. כמעט כל סוף שבוע, ולא פעם גם במהלך השבוע, ביקרנו בשטח בקבוצות קטנות. סייענו לחקלאים הפלסטינים במאבק על עיבוד (ונגד איבוד) אדמתם, ליווינו ילדים בדרכם לבית הספר, גבינו עדויות ותיעדנו מקרים רבים של אלימות והתנכלות. לא פעם היינו בעצמנו יעד לאלימות של מתנחלים. הנוכחות הרבה בשטח חיזקה את ההיכרות והסולידריות עם התושבים, שחרב הטרנספר מרחפת כל העת מעל ראשם.

ואולם הפעולות נתקלות לאחרונה במאמצים ניכרים של הצבא והמשטרה למנוע מאיתנו כל מגע עם התושבים הפלסטינים. כוחות גדולים מצפים לנו מדי שבת בדרכים, עוצרים אותנו, מוציאים צווי "שטח צבאי סגור" (המופעלים בגלוי רק נגדנו, לא נגד מתנחלים, מטיילים וכו") ומאיימים עלינו במגוון של סנקציות. עצם ההגעה לשטח הפכה לאחרונה למשימה קשה ביותר.

אנחנו, כידוע, איננו לבד. ממשלת שרון פועלת כיום בגלוי ובאגרסיביות כדי לגרש מן השטחים הכבושים עיתונאים, מתנדבים מחו"ל (ISM, CPT), פעילי שלום וזכויות אדם. כל מי שמקיים מגע עם הפלסטינים, מגיש להם סיוע אזרחי מינימלי ומעיד על הברוטליות של הכיבוש נתפס כסכנה ברורה ומיידית. פעילה כמו רייצ'ל קורי, המסוככת על בית העומד להיהרס, היא איום המצדיק את רציחתה. מתנדבים המלווים ילדים לבית ספרם הם סכנה לשלום האזור. פעילים המסייעים לבנייה מחדש של בית שנהרס נחקרים על ידי השב"כ. עזרה לפעולה חקלאית חשובה כפיגוע (איך אמרו החיילים שהוזנקו לעצור כמה מאיתנו בדרכנו לדרום הר חברון: "קיבלנו התראות על חריש"). הממשלה שואפת למנוע כל קשר בין הפלסטינים שהיא כולאת בבנטוסטנים מוקפים בגדרות, תעלות ומחסומים, ובין כל מי שמנסה לגשר על המכשולים הללו ומאמין עדיין בהידברות ושלום.

המטרות ברורות: שלא יהיו עדים, שלא יהיו קשרים, שלא תהיה תקווה.

אין בכוונתנו להרים ידיים. הנוכחות שלנו בשטח חשובה ונחוצה מאי פעם. יש לנו מחויבות עמוקה לחברינו הפלסטינים, תושבי דרום הר חברון, המצפים ומחכים לנו. אסור שהתעאיוש שבנינו יירד לטמיון. יותר מכך, אם לא נסייע לחקלאים לעבוד את אדמתם, אם לא נגן עליהם מאימת המתנחלים, אם לא נלווה את הילדים לבית הספר, סופם של התושבים בחירבות הקטנות, המבודדות והחשופות ל"חוות" המתנחלים לעזוב את ביתם. הטרנספר "הזוחל" דוגמת ינון מחליף את הטרנספר הישיר של הדחפורים והמשאיות (שגם הוא, כזכור תלוי ועומד לדיון בבג"ץ).

כדי לקיים את הקשר נדרשים עכשיו מאמצים גדולים יותר מבעבר. הכרחי שנרחיב את מעגל הנוסעים לדרום הר חברון. אנא, הביטו ביומנכם ובידקו מתי בזמן הקרוב תוכלו להקדיש כמה שעות לביקור בשטח. שילחו אימייל לאביה - aviap@mscc.huji.ac.il - ובו שם, טלפון, ויום בשבוע שבו תוכלו לנסוע. בנוסף, אנא העבירו את ההודעה לכל מכריכם וחבריכם. בשביל לנסוע לדרום הר חברון ולהביע סולידריות עם התושבים לא צריך להיות פעיל שמאל מדופלם.
מספיק להיות בן אדם.

בתודה,
ועדת דרום הר חברון

מאי 2003