יום רביעי, 16 בדצמבר 2009 קאריות- מתנחלים תוקפים פלסטינים, מעצר של הקורבן

פעילים של רבנים לזכויות אדם, תעאיוש, ואנרכיסטים נגד הגדר ליוו פלסטינים תושבי קאריות בעבודת החריש
באדמותיהם. היום החל כרגיל, הפלחים פיזרו זרעי חיטה והחלו לחרוש את האדמה ולהפוך אותה בעזרת טרקטורים.
יש משהו קסום בקשר עם הקרקע (אפילו עם המיצוע הטכנולוגי) שלא משיגים בעיר.
שני מתנחלים הגיעו לאחר כשעה וציוו עלינו להסתלק. הם התעלמו לחלוטין מן הפלסטינים, כי לדעתם רק
השמאלנים יוזמים את כל האירוע, ואילו הפלסטינים הינם ניצבים פסיביים ללא רצונות או מטרות משלהם (מלבד
להרוג יהודים). מתנחל אחד הסביר לנו שאלוהים נתן לו את האדמה הזו. הוא מצטט כמה פסוקים מן התנ”ך כדי
להסביר לנו שלמען “גאולת” האדמות היהודים אינם יכולים לגלות רחמים, או שיסתכנו ב”חרון אף האלוהים”. הוא
מאשים אותנו שאיננו יהודים אמיתיים, מכיוון שאני יהודי חילוני, ואילו הרב אשרמן הוא יהודי רפורמי. ולסיום
דבריו הוא מזכיר שאנו מקבלים כספים מן הארצות האירופיות, ששמחות לעודד פעילות אנטישמית מסוג זה. אני
אומר למשה שאינני מקבל כסף מן האירופאים (להבדיל ממדינת ישראל), ושואל אותו אם יותר נוח לו לקבל כספים
מן האוונגליסטים הנוצרים בארה”ב, הנוהגים להטיף אידיאולוגיה אנטישמית בעליל (תוך כדי תמיכה במדינת
ישראל); אוונגליסטים המאמינים שאם יחזקו את הכוחות הקיצוניים בישראל וילבו את הסכסוך בין הפלסטינים
ליהודים, יקרבו את קץ הימים.
המתנחלים מוותרים על נסיונותיהם לשכנע אותנו ועוברים לחסום את הטרקטור באמצעות כלי הרכב שלהם. צבא
מגיע, ועומד מנגד ללא מעש. המתנחלים כועסים על חוסר המעש של החיילים, ועוברים לחסום את הטרקטור בגופם.
אחד מהם נעמד מימין לטרקטור ומאיים לפגוע בנהג או בכלי הרכב, בעת שהמתנחל השני נעמד אל מול הטרקטור.
כעת מגיעה גם המשטרה ואמבולנס. השוטרים עוצרים את הפלח הפלסטיני באשמת תקיפה, מבלי שהם מפנים אפילו
שאלה למתנחל. בזמן שהפלח נאזק ומובל לרכב המשטרה, המתנחל מפטפט עם החיילים ולוחץ את ידיהם.

עוד יום של כיבוש.