אירועי ה-6 באוקטובר ממחישים היטב את מטרתן האמיתית של פעולות הצבא בשטח: מניעת גישה של החקלאים הפלסטיניים לאדמותיהם, שאין כל קשר בינה לבין שיקולי ביטחון. באותה שבת הוצאו צווי שטח צבאי סגור אשר מנעו מרועים מהכפרים אום אל–עמאד וריחייה בקרבת ההתנחלות עתניאל לגשת לאדמות המרעה שבבעלותם (לחצו כאן לוידאו מריחיה). באום אל–עמאד, מדובר בצווים שסגרו את כל השטח במרחק של שני קילמוטרים מתחום ההתנחלות. כאשר הקצין שהציג את הצו באום אל–עמאד נשאל לסיבת הוצאת הצו, תשובתו המנומקת הייתה:”מהסיבה שהחליטו המח“ט שאנחנו מחליטים שכרגע זה יהיה סגור” (לחצו כאן לוידאו מאום אל–עמאד) . באותה שבת הגיעו חקלאים מתרקומיה, יחד עם פעילי תעאיוש, למסוק את כרמי הזיתים שלהם ליד ההתנחלות אדורה. בסרטון הבא נראים חיילים יורים גז מדמיע על המוסקים, ביניהם ילדים קטנים, בהוראת רכז הביטחון השוטף הצבאי (רבש“צ) של ההתנחלות. הרבש“צ מצדיק את הירי בכך שמי מן המוסקים עשוי לקפוץ מעל לגדר ההתנחלות, אך כפי שניתן לראות בסרטון, איש מן המוסקים לא התקרב כלל לגדר (למעט שני פעילים אשר ניגשו לנסות למנוע את הירי). לאחר דין ודברים עם הפעילים הפסיקו החיילים את הירי, והקצין שהיה בשטח הודיע שהמסיק יתאפשר, דבר המעלה חשד שהירי נועד מלכתחילה להרתיע את המוסקים.

באותו יום הוציא הצבא צו שטח צבאי סגור גם לאדמות מרעה בבעלות פרטית בקרבת הכפר מופקרה והמאחז הבלתי חוקי אביגיל. לאחר שהרועים והפעילים שליוו אותם יצאו מן השטח הסגור, החליטו שוטרי משמר הגבול אשר הציגו את הצו לעצור שני פעילים, להם הודבקה לאחר מכן האשמה משונה וחסרת תוכן בשיבוש הליכי חקירה (לוידאו מהמעצר שצולם על ידי הטלוויזיה החברתית לחצו כאן). הפעילים שוחררו לאחר מספר שעות מבלי שהובאו בפני שופט, דבר המרמז שהמשטרה הייתה מודעת לכך שאין בידיה ראיות שישכנעו שופט במסוכנותם של הפעילים. אך חשוב מכך, לאחר ביצוע המעצרים עזבו השוטרים את השטח, כך שלא נותר במקום כל נציג של כוחות הכיבוש על מנת לאכוף את הצו. התנהלות זו מעידה כאלף עדים על כך שבמקום לא התקיימה כל סכנה אשר הצדיקה את הוצאתו מלכתחילה. נראה שהסיבה היחידה להוצאת צו זה הייתה לייצר עילה למעצרים. השאלה היחידה הנותרת היא האם המעצרים נועדו להפחדה גרידא, או שמא נועדו להפיס את רוחם של מתנחלי דרום הר חברון לאחר ששלושה מתנחלים נעצרו על ידי המשטרה בסוסיא יומיים לפני כן לאחר שתקפו שוטרים.