יום שבת, 1 בדצמבר 2012 פעילות ראשונה בפלסטין כמדינה משקיפה
פעילות תעאיוש בשבת הראשונה של דצמבר, ושל פלסטין כמדינה משקיפה באו”ם, התאפיינה במספר גבוה במיוחד של אתרי פעילות מקבילים, בייחוד ביחס לעובדה שכל הפעילים יצאו מגן הפעמון בתוך טרנזיט קטן אחד (והאוטו של עזרא כמובן).
קבוצה ראשונה יצאה לאזור רייחיה, ליד התנחלות בית חגי, בתקווה ללוות חריש בקרקע שלא עובדה מזה שבע שנים בקירוב. התקווה נכזבה לשבת זו מפאת כשל בתנאי החריש הבסיסיים, דהיינו – הטרקטור לא הגיע. עם זאת, יש לקוות עדיין לביצוע חלוצי של החריש באחד מימות השבוע הקרוב, בתקווה שלא יופרע על ידי רשויות הכיבוש.
קבוצה שנייה יצאה לאזור אום-אל-עמד, ליד התנחלות עתניאל, לליווי חריש. חיילים ישראלים השקיפו עליהם מראש גבעה סמוכה, אך בחרו שלא לגרשם הפעם.
 
קבוצה שלישית יצאה לאזור אום-אל-ארעיס, ליד המאחז הבלתי חוקי מצפה יאיר, אל אדמה חקלאית פלסטינית עליה השתלטו מתנחלים. רשויות הכיבוש הכריזו על האדמה כשטח במחלוקת, האסור בכניסת “מקומיים” ו”מתיישבים” גם יחד. בפועל באורח פלא, נחרשה האדמה זה לא מכבר בידי ישראלים, ואילו בעלי האדמה מגורשים ממנה דרך קבע. בשבת זו שוב הציג הצבא צו שטח צבאי סגור לבעלי האדמה ולפעילים שליוו אותם, וגירש אותם מהמקום. נזכיר כי במקומות רבים אחרים ברחבי הגדה כבר יושמה שיטה זו בהצלחה, כאשר בעלי האדמה כבר נואשו ונאלצו לוותר על מקור פרנסתם,  בעוד המתנחלים שהשתלטו עליו מתרחבים ומשגשגים, ובהמשך מוכרים את תנובתה של הקרקע הגזולה בסופרמרקט הקרוב לבתיכם, כמו שקרה בתקוע למשל.
קבוצה רביעית בת ארבע פעילות ישראליות (“ארבעה תיירות” בפי אחד החיילים שדיווח בקשר על הסכנה הבטחונית החמורה) יצאה לאזור אל-מופקרה, ליד המאחז הבלתי חוקי אביגיל. בקרבת שטח המרעה צצה לה בחג האחרון סוכה בנויה לתלפיות, שמשום מה לא פורקה עם צאת החג. החיילים פקדו על הרועים להתרחק משטח הסוכה, שלמראית עין אין הבדל בינו ובין שאר האזור. לשאלת הפעילות, ענו החיילים שהפקודה אינה קשורה בשום צורה שהיא לסוכה, אלא למונח ערטילאי בשם “מעמד הקרקעות”. המפקד בשטח, שלומי שמו, מזוקן, חובש כיפה ומאיר פנים, הציע בנדיבות להסביר את המונח באמצעות צרור מפות מפואר ששלף מאמתחתו, אלא שחזר בו כאשר ראה את הכיתוב “סודי” רשום בטוש בלתי מחיק על אחת מהן, וכך הצרור נתחב מיד למקומו כלעומת שבא. לשאלתן החוזרת של הפעילות בדבר הבסיס לפקודת הגירוש, ענה שאין כל צורך להראות את המפות כיוון שהרועים וכן הפעילות מכירים אותן היטב. המפקד וחייליו התלבטו אם להמציא בכל זאת צו חתום שיסגור את השטח בהתאם לנהלים, אך בינתיים הרועה והכבשים התקדמו להם ביעף לכיוון הסוכה ומעבר לה, ולא נותר לחיילים אלא ללוות את העדר בשלווה בנוף הפסטורלי.
קבוצה חמישית ואחרונה יצאה לאזור סוסיא, ליד המחנה הצבאי, לליווי חריש שהתבצע ללא כל הפרעה.
אז נפגשו כולם, ושבו עייפים אך שזופים ירושליימה.

Tags: