יום שבת, 8 בדצמבר 2012 ערב חנוכה תשע”ג – חצי יובל לאינתיפאדה הראשונה
שבת קרה וגשומה והפעם בקושי מתפצלים, כמעט כולם נוסעים ביחד לעבר חלקת אום אל עראיס של משפחת עווד, תושבי הכפר הקטנטן שעב אל בוטן בקרבת המאחז הבלתי חוקי מצפה יאיר.
הוזעקנו להגיע למקום במהירות האפשרית, כיוון שלחלקה כבר נכנסו מתנחלים, מרביתם מוכרים לנו, ובעקבותיהם כוחות צבא.
צילום: גיא בוטביה
למרות שאין מחלוקת משפטית בעניין בעלותם של בני משפחת עווד על האדמה, החיילים ממהרים לנסות ולהרחיק את בעלי הקרקע מחלקתם, “כדי למנוע חיכוך” עם המתנחלים הפולשים. אנחנו מציעים שירחיקו את הפולשים ולא את בעלי הקרקע ואורחיהם. בעוד אנו מתדיינים, כמה מתנחלים פורצים בריצה בהולה דרך החלקה החרושה, לעבר המכוניות שלנו והכפר הקטן של משפחת עווד. כמה פעילים חמושים במצלמות דולקים אחריהם, וכעבור דקות ארוכות מתעשתים גם כמה מן החיילים ומנסים למהר בעקבותיהם.
צילום: טל קינג
כיוון שכל הגברים יצאו לעבוד את אדמתם, בכפר נמצאים רק נשים וילדים, והפעילים מנסים למנוע בגופם את כניסתם של המתנחלים לתוך הבתים. המתנחלים מצלמים את בתי הכפר בתשומת לב, ואז פונים לשדות הסמוכים לכפר, משליכים אבנים בעודם רוקדים ושרים שירי חנוכה. אחד המתנחלים מחליט לפתע לרוץ חזרה לעברה השני של החלקה, המרוחק מן הכפר, שבו נותרו רוב בעלי האדמה, הפעילים, החיילים והמתנחלים. כאן הספיקו כבר החיילים לעצור, ללא סיבה נראית לעין, את אחד מבעלי הקרקע, וגם להציג סוף סוף צו שטח צבאי סגור, שחוקיותו אינה ברורה כלל. המתנחל תוקף ודוחף את מי שנקרה בדרכו, ושוב רק כעבור דקות ארוכות מתעשתים החיילים ועוצרים אותו. מתנחל אחר, רעול פנים תוקף את עזרא בנקודה מרוחקת מעט וחוטף ממנו את מצלמתו. עזרא מצליח להסיר את הכיסוי מעל פניו, ומזהה אותו כמי שתקף אותו באבנים לפני מספר חודשים, אירוע המתועד כאן.
עזרא יצא למשטרת חברון להגיש תלונה. עזרא נחקר תחת אזהרה, והתבקש לחתום על הרחקה וערבות עצמית. במחאה, הוא החליט לבטל את התלונה. בכוונתו להגיש ערעור על ההרחקה והערבות.
בינתיים נפרדנו מבעלי האדמה, וצעדנו לכיוון מופגרה, שבה נהרס השבוע מסגד בהתאם להשקפתו של כבוד השופט אשר גרוניס, על פיה “יש להרוס אותם כשהם קטנים”.
בדרך פגשנו כמה תושבים קטנים משעב אל-בוטן, סוחבים שק לכלכלת המשפחה.
צילום: אמיר ביתן